406161חגישפיבן אסתר ודבבן 34 במותולמד באוניברסיטת בר אילןנולד בי' בחשוון תשכ"ז , 24/10/1966התגורר בארצות הבריתחלל פעולת איבהבכ"ג באלול תשס"א , 11/9/2001מקום אירוע: ארה"ב, ניו יורק - מגדלי התאומיםבאזור חו"להובא למנוחת עולמים ביהודהותיר הורים, אישה, בן ובת, אח ואחות../View_files/Nofel_Pic/040616/M_NP_040616_10.jpgחגי, בנם הצעיר של אסתר ודב שפי, אח לישי ולפזית, נולד בישראל בי' בחשוון תשכ"ז (24.10.1966). גדל בגבעת שמואל. למד בבית הספר היסודי ע"ש דוד בן-גוריון ברמת אילן ובבית הספר התיכון ע"ש קלעי בגבעתיים. חגי המשיך ללימודים, במסגרת העתודה האקדמאית של צה"ל, באוניברסיטת בר-אילן, וסיים תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות יתרה. בצבא הוצב ליחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל. בהמשך נשלח לקורס קצינים, אותו סיים בציון א/ב, ואת קורס ההשלמה החילי כחניך מצטיין. לכן, בסיום הקורס החילי נשא חגי את דבר החניכים. לאחר מכן שב ליחידה, ובתום שירות החובה המשיך שנתיים בצבא קבע, כראש מדור אג"מ. ביום העצמאות תשנ"ב (1992) קיבל סרן חגי שפי מידי הרמטכ"ל אהוד ברק תעודת קצין מצטיין. במהלך שירותו הצבאי המשיך חגי ללמוד באוניברסיטת בר-אילן, קיבל פרסי לימוד מדי שנה ובשנת 1992 סיים תואר שני במינהל עסקים, בהצטיינות. בשנת 1993 נשא חגי לאישה את סיגל. ביוני 1996 נולד הבן רועי, וביולי 1998 נולדה נעמי. לאחר שחרורו מצה"ל נסע חגי לניו יורק, ללמוד את שוק הכספים האמריקאי. בשנת 1995, והוא בן 29, מונה כנשיא חברה אמריקנית. בהמשך דרכו כיהן כנשיא של עוד שתי חברות. בינואר 2001 הקים חגי יחד עם חבר את חברת GOLDTIER TECHNOLOGIES INC. ביום שלישי כ"ג באלול תשס"א (11.09.2001), סמוך לשעה תשע בבוקר שעון ניו יורק ובשעתיים הבאות, תקפו טרוריסטים מארגון אל-קאעידה מטרות בארצות הברית, ע"י שחטפו ארבעה מטוסי נוסעים מיד לאחר המראתם. שני מטוסים פגעו בשני מגדלי התאומים בניו יורק (מרכז הסחר העולמי) וגרמו לקריסתם, מטוס נוסף התרסק במתחם הפנטגון ומטוס רביעי התרסק בשדה פתוח בפנסילבניה. בהתקפות אלו נהרגו קרוב לשלושת אלפים בני אדם תמי לב, שלא גרמו עוולה לתוקפיהם. בשעה 08:46 באותו בוקר פגע המטוס הראשון במגדל הצפוני מבין שני מגדלי התאומים שהיו ממוקמים בדרום מנהטן, ניו יורק. המגדל הזה, בו שהה חגי, נפגע קשות, וקרס לאחר כשעה. באותו יום הוזמן חגי להרצות בכנס מנהלי בנקים בקומה 106 של המגדל. לאחר הפגיעה, בטרם קרס המגדל, טלפן לסיגל רעייתו, תיאר בפניה בקור רוח את המגדל האפוף בלהבות ובעשן, ציין שאינו רואה סיכוי לצאת בחיים מהמצב אליו נקלע, וסיים בדברי פרידה ממנה וממשפחתו. באותו בוקר, באירוע שהפך להיות פעולת הטרור הגדולה ביותר שידע העולם, חגי נהרג. בן 34 בלבד היה חגי במותו. הותיר אישה, בן ובת, הורים, אח ואחות, דודים ובני דודים וחברים רבים. גופתו של חגי נמצאה בין ההריסות יומיים לאחר פיגוע הטרור, והוא הובא לקבורה בבית עלמין יהודי בניו ג'רסי, סמוך למקום מגוריו, בערב ראש השנה תשס"ב. כעבור שנה הועבר חגי למנוחת עולמים בישראל, בבית העלמין ביהוד. טקס ההלוויה בישראל נערך בהשתתפות קהל רב, ונוהל בידי הרב הראשי לישראל, הרב ישראל מאיר לאו. מתוך הספד שנשא דב שפי, אביו של חגי: "חגייצ'וק, בננו המתוק והיקר, בעל יקר מכול לרעייתך סיגל ואבא למופת האהוב על ידי רועי ונעמי, נכדינו המתוקים. אח אהוב ונערץ על ידי אחיך ישי ואחותך פזית, גיסך וגיסתך, דודיך ובני דודיך ויתר בני המשפחה. מעולם לא העלינו בדעתנו שנגיע למעמד הנורא הזה. מי יכול היה להעלות בדעתו שדווקא על אדמת ארצות הברית של אמריקה, בקומה ה- 106 של מגדלי התאומים, מרכז הסחר העולמי, נאבד אותך ועולמנו יחרב. לנו, הוריך, היית בן מסור ונאמן, מקור מתמיד לגאווה בשל תבונתך וכל הישגיך בלימודים, בשירות בצה"ל ובחיי המשפחה הנפלאה שהקימות. לסיגל רעייתך היית חבר ובעל תומך, אהוב ומסור. לילדיך רועי ונעמי המתוקים היית אבא אוהב ומסור למופת, אשר ילדיו הקטנים קשורים אליו בעבותות, נתלים עליו ומחפשים תמיד את קרבתו וחום לבו. תמיד הבחנו כי מרגע שהיית חוזר מהעבודה היית מסייע לסיגל בכל נושא הקשור בבית ובילדים. נהגתי לומר לך תמיד שכאבא - אני עפר לרגליך. רווינו ממך נחת לאורך כל חייך הן בהישגיך בלימודים, הן מעבודתך, הן משירותך בצה"ל, והן מהיותך איש משפחה אוהב ומסור. קיווינו והתפללנו לכך שעוד רבות תהיינה השנים בהן נמשיך לרוות נחת מהפעילות המבורכת שלך בכל התחומים, אך מה נעשה ויד הגורל פגעה בך ובנו כולנו בידי חיות אדם פושעי מלחמה, דווקא כשאתה נמצא רחוק מזירת הטרור בישראל, ומשתתף כמרצה בכנס המתקיים במרומי בניין המסמל את מרכז העסקים העולמי. מרגע שנודע לי על היעדרותך, ולאחר מכן על מותך, סבור הייתי כי צדק דוד המלך בתגובתו, כאשר באו לבשר לו על מות בנו אבשלום. חגי בני היקר, מחמד נפשנו, מי ייתן מותי תחתיך למען תוכל להשלים את מעגל חייך היפה שנפסק לפתע בעיצומו – הן בחוג המשפחה והן במינהל העסקים, תחום אותו בחרת כמקצוע ובו כה הצלחת. אמנם כל הסובבים אותך ציינו בפנינו כי בכל 34 שנות חייך היו לך הישגים מדהימים, התואמים אדם שמספר שנותיו כפול, אך לנו אין בכך נחמה. אנו מתגעגעים אליך ורצינו אותך מהלך לידנו וליד המשפחה עוד שנים רבות, יהיו הישגיך גדולים ככל שהיו. כואב מאוד לאימא ולי על שאיבדנו אותך, בן אהוב שלנו, אך שבעתיים כואבים אנו שאתה לא נהנה מדי יום מזיו פניהם ומתבונתם ההולכת וגדלה של ילדיך היפים והמוכשרים, ושלא תוכל להיות לצידם עם רעייתך סיגל באירועים החשובים בחייהם, שכל הורה מתפלל לזכות להיות נוכח בהם. מאז היותך ילד רך בשנים ניכר היה בך שתתפתח להיות מנהל עסקים בעל יושרה, ברוך כישרונות, נמרץ ובעל הספק עבודה מדהים. תמיד מחייך ומסביר פנים לזולת, מקצר בדיבור ומבקש גם מאחרים להיות ענייניים. היית אהוב ומוערך על ידי כל מי שהכיר אותך: חברים, ידידים, מפקדים, ממונים עליך בעבודה ואלו שעבדו לצדך או תחת פיקודך וניהולך. כל חייך הייתי גאה בהישגיך. הערצתי אותך הערצה רבה בשל כל התכונות שהיו טבועות בך. כולנו אוהבים אותך וננצור את אישיותך, פועלך והישגיך, אותם ננחיל לילדיך רועי ונעמי". מתוך דברים שכתב שלמה דוברת, יזם הייטק, אשר הזמין את חגי לכהן כנשיא של חברת MINT, אחת מחברות הבת שניהל: "... בעשרים השנים האחרונות, כיזם בתחום ההייטק הקדשתי זמן רב לבחירת אנשים, תוך ניסיון לסייע להם להשיג את המטרות ולפתח את הכשירויות שלהם בתחום מינהל העסקים ובמנהיגות. חגי היה, ללא ספק, אחד מהטובים שהצלחתי 'לצוד'. חגי היה אינטליגנטי מאוד, מהיר במידה שלא תאומן ואדם פרודוקטיבי שמעולם לא הכרתי כמוהו, בעל מוטיבציה אדירה ורצה להצליח בכל מאודו. הוא רצה תמיד ללמוד וסקרנותו לא ידעה גבולות. תמיד דחף עצמו לעשות דברים יותר טוב, ולעשות כמה שיותר דברים במקביל... חגי זכה להצלחה בגיל צעיר מאוד. כאשר הצטרף לחברת MINT היה עליו להיאבק על מעמדו ועל יכולתו להשפיע, משום שכל צוות ההנהלה שפגש היה ותיק ממנו והייתה להם מסורת של עבודה משותפת במשך שנים. חגי עשה זאת באצילות, תוך שימוש בכל תכונותיו הטובות ובראשן בכישרון הטבוע בו ליחסי אנוש. חגי היה מעורר כלפיו חיבה באופן יוצא מהכלל. הוא ידע ליצור 'כימיה' עם כל אדם שעמו ניהל משא ומתן או שוחח, השכיל לתת לכל אדם עמו שוחח את תחושת הנוחות. הוא תמיד השתמש בנימוקים לוגיים שאי אפשר היה לעמוד בפניהם או לסתור אותם... מנקודת מבט מקצועית הערכתי את חגי כ'כוכב' – אדם משכמו ומעלה, בעל פוטנציאל ללא גבולות. הנני משוכנע שאלמלא מותו הבלתי צודק והנורא, חגי היה מגיע להישגים מרשימים בחברה שהקים, וכן בכל תחום אחר שהיה בוחר לעסוק בו". מתוך דברים שכתב אשר קוטנר, שקדם לחגי בתפקיד נשיא חברת MINT: "... חגי תמיד היה מלא ביטחון, מקסים, נחמד ויוצר קשר הטוב ביותר שהכרתי. נשביתי בקסמיו. במשך הזמן שחלף מאז מותו של חגי ניסיתי לחשוב מה היה בו שגרם לי לאהוב אותו. לא הצלחתי למצוא סיבה אחת. מצאתי הרבה סיבות. חגי היה אולי האדם החרוץ ביותר שהכרתי. החל מחמש בבוקר היה מתחבר לטלפון ולמחשב ובחצות הלילה עוד המשיך לעבוד. חברו לחריצות ולאנרגיה הבלתי נלאית גם האינטליגנציה וההספק האדיר, והרי לכם אדם שמספיק ביום עבודה אחד את מה שהאחרים מספיקים בשבוע. חגי לא הכיר את המילה 'לא'. הוא ישב עם הלקוח או עם העובד שרצה לומר 'לא', וב'מטחנה' נעימה היה הופך את ה'לא' ל'כן', תוך כדי הוספת האדם לחוג חבריו. חגי היה רב משימתי. הוא ידע והתמצא בכול. אם בכל זאת נתקל בנושא חדש, למד אותו בשקידה ובמהירות, עד שלא הורגש שלפני זמן מועט נושא זה לא היה נהיר לו כלל. התכונות שפורטו מספיקות ליותר מאדם אחד, אבל אני אזכור את חגי בעיקר בשל שלוש תכונות: קריאת מצבים פנומנאלית, יצירת קשרים עם אנשים בצורה מדהימה ובעיקר איש משפחה. אני, המבוגר מחגי במספר שנים, נשארתי לא פעם המום ומופתע איך חגי ה'צוציק' ראה וקרא מצבים במהירות ובזמן אמיתי, בו בזמן שאני לא ראיתים... ראיתי כבר הרבה 'קליברים', אך כזה עוד לא. יכולתו של חגי לקשור הקשרים ולהיות 'המסמר' בכל פגישה שבה השתתף – מן המפורסמות הן. חגי בטבעיות, בחינניות ובקסם רב התחבר והתחבב על לקוחותיו, עובדיו ועמיתיו. חגי היה שאפתן, והצליח בגיל צעיר להגשים את שאנשים רבים לא זוכים בחיים ארוכים מאוד. מאחורי כל אדם מצליח עומדת אישה תומכת. כך הייתה סיגל לחגי. בביקורי אצל סיגל וחגי ראיתי משפחה שלמה. סיגל הייתה שותפה מלאה להתלבטויות ולהחלטות הקשות שעמדו בפניהם, ורק טבעי הדבר ששיחתו האחרונה הייתה לסיגל. הגאווה שמילא רועי בחגי נראתה לעין כול. זחילותיו, צעדיו הראשונים, דיבורו, היו בעיני אביו פלא הבריאה, ובהחלט נסכו בו אושר רב, כשחשב שרועי עושה הכול 'הכי טוב'. אני זוכר את האושר של חגי ב'נסיכתו' הקטנה נעמי, דרך שליחת תמונותיה ברשת לכולם, ובעיקר לסבא ולסבתא. כשעזבתי את החברה היה זה אך טבעי שחגי יחליף אותי. מאוד שמחתי כשנענה לכך מכיוון שידעתי שאני מפקיד את המפתחות בידיים טובות יותר. לאחר שחגי עזב את MINT מאוד רציתי שיעבוד בסביבה קרובה אלי, אך לחגי היו שאיפות גבוהות בהרבה. אני בטוח שהיה מגשימן אילו לא נקטעו חייו בצורה אכזרית כל כך. אסיים ברוח הימים הנוראים, תרתי משמע, וכמאמר הפיוט: 'אדם יסודו מעפר וסופו לעפר... משול כחרס הנשבר, כחציר יבש וכציץ נובל, וכצל עובר וכענן כלה, וכרוח נושבת. כאבק פורח וכחלום יעוף'. רק חבל שכל זה היה מוקדם מדי. כמו שכבר אמרתי לסיגל, אני אוהב אותך חגי ואתה תחסר לי". אחיו הבכור של חגי, ישי שפי, שאהבתו אליו כל השנים הייתה עזה מאוד, לא יכול היה להגיע להלוויה בניו ג'רסי. הוא כתב את הדברים האלה, אותם קרא אביו: ”חגי אחי האהוב והיקר, נדמה שמרחק השנים בינינו הלך והתקצר עם חלוף הזמן. אפילו האוקיינוס הגדול לא כיסה על אהבתנו. שתי ידיך, שכבר נגעו ברקיע הזהב, לא מצאו יד מושיעה אחת לאחוז בה ולהימלט מן החלום המתרסק. הרגלת אותנו לחכות לפגישה הבאה. אנחנו ממשיכים לאהוב אותך מהמקום בו אנו נמצאים, ומבינים שפגישתנו הבאה נדחתה. סיגל היקרה מפז, אני בטוח שתבונתך וליבך החם ישמרו מכל משמר עלייך ועל הילדים, והלוואי שישמרו גם עלינו ועל העולם האומלל הזה, שכה זקוק לרחמים." הוקם אתר אינטרנט לזכר חגי: www.hagayshefi.info.Our beloved son Hagay! We cannot believe that you will not be with us physically. However, your memory will be preserved by every one of our family. You have been a most loyal son, husband to Sigal and father to Roy, 5, and Naomi, 3. You were loved and appreciated by your brother Yishai and your sister Pazit and their families. All of the greater Shefi family admired you for your distinguished achievments: An excellent soccer player as a boy, a businessman from the age of 5, (yes 5) a distinguished officer of the I.D.F., a distinguished student who completed Bar-Ilan University with an MBA (magna cum laude). Shortly after your arrival to the U.S.A. with your wife Sigal you were appointed as president and C.E.O. of a company at the age of 29. The president of the mother company -- Chris C.-- most appreciated you and used to call you "Hagay what a guy." And all your friends in the U.S. and in Israel are missing your loyal friendship and your sense of humor. Your old friend and co-founder of the last company which you were also a co-founder and C.E.O., GoldTier Technologies said that you were the heart and the dynamo-buster-turbo of the new company. All of us in the family will remember you forever and you will continue to be in our hearts and our source of pride. We shall provide Sigal and your kids -- our beloved grandchildren -- the best of our love and care. Rest in peace. Esther and Brig. Gen. (Ret.) Dov Shefi, IDF, mother and fatherIN MEMORY OF HAGAY SHEFI As soon as I heard about the disaster of the Twin Towers in New York I sent two e-mails: One to Hagay and the second to Ezra. I was expecting to receive from Hagay, as usual, an answer within few minutes saying : We are O.K. Instead I received a phone call from Ezra saying that Hagay was in one on the Towers and the situation seems to be bad. I could not believe it and thought : Hagay will get out safely. I met Hagay the first time in December 1997 during one of his visits in Israel. Ezra, who knew him since they served togethedr in the Finance Dept. of the Israel Defense Forces, thought that Hagay who was working fo Sungard will be competent to assist in joint venture with the company. After meeting, the first time, with Hagay I learned that the idea of having Hagay as cooperator was not sufficient . I wanted to have Hagay in o u r company, Mint, much more than to have him as cooperator. Hagay was, as alwais, charming, full of confidence, public relation minded and wise. I knew that it will not be easy to get Hagay, so I decided to ask Shlomo Dovrat (the then President and CEO of Oshap-( The Mother company of Mint to get involved and to join me in pressing over Hagay to join Mint. Needless to say that Shlomo also was deeply impressed from the personality of Hagay upon his first meeting with him. After a month Hagay was in Mint and was appointed as Head of Operations for North America. Since Hagay arrived in Mint and during the last three years, I spoke with Hagay dayly, more than once a day. We met every month several times and I learned to appreciate Hagay as a manager, as a calegue and, more important, as a human being. Since the unfortunate and sudden death of Hagay I tried to think what was in Hagay that made me love him so much. I could not find o n e reason. I found m a n y. Hagay was the most efficient person whom I ever met. Since 5 am dayly he used to be connected to the phone and to his PC and at midnight he still continued to work. In addition, his unlimited energy and intelligence and the enourmeuos dayly output could fit what others are doing in 7 days. Hagay would never take No as an answer. He used to sit with a client or with an employee that wanted to say No and alwais in a pleasant spirit changed it to Yes. Moreover he converted every one that wanted to say No to become his friend. Hagay was a multy- challange personality. He knew and was familiar in any subject. In case he would be faced with a new unknown issue, he would learn it In the most fast way, so no one could feel that a short time before he would not not know it. The characteristics mentioned above are sufficient to many more than one person, however I shall remember Hagay for three: The phenomenical capabilty of reading complex situations, the extraordinary skill to communicate with people and above all as a person of family. Even I am older than Hagay, I was left, more than once, completely surprised how the young Hagay could read complex situations immediately, before I could do it. I shall never forget how fast Hagay reacted accurately without any delay. I saw in my life many Calibers but I have never seen such as Hagay. It became quite known that in each meeting that Hagay was participating he was the best to establish contacts and to be the center. Hagay behaved every where naturaly, directly and with integrity. Therefore he made excellent impression on every one.At any time there was a need to make breakthrough to a new environement, Hagay was a Champion. Hagay was eager to achieve and succeded in young age to fullfil what other people do not achieve in very long life. Beyond any successful person there is a suppoting wife. So was Sigal for Hagay. When I visited Sigal, after the disaster, I found a family in its entirety. Sigal used to be a full partner to the thoughts and difficult decisions that Hagay was facing along his career. Without her Hagay would not be able to achieve his goals. Hagay appreciated that. He would communicate with Sigal from every where on the Globe and shared with her his thoughts. It is obvious and natural that his last conversation, after the attack on WTC and before the collapse of the Towers was with Sigal. Hagay was full of pride with his son Roy and every one could observe how much Hagay was amaised by the first creep, the first step and the first word of Roy.He considered Roy as a wonder of creation, was very proud and was sure that Roy does any thing excellent. It so happenned that I did not know Naomi as much as I knew Roy, since my visits to the US became less frequent. However I remember well how happy Naomi made Hagay, since he used to send photograps of his young Princess to all through the web, especially to Grandfather and Grandmother. When I left Mint, it was only obvious and natural that Hagay will replace me. I was very glad that he was ready to undertake the job, since I knew that I deposited the keys in better hands. After Hagay left Mint I wanted very much that he will work in an environment close to me, but Hagay had much higher strives. Finally, a human being passes away like a blowing wind and like a dream. However in the case of Hagay, what a pity, it occurred too early. As I told Sigal: I love you Hagay. I shall miss you. Asher Kutner, former President and CEO, Mint Communication Systems Herzlia, Israel, September 2001תוך עיון בדבריו היפים מאוד של אשר קוטנר על חגי, נזכרתי שהכרתי את חגי רק מדצמבר 1997. היה זה מאוד מוזר עבורי שכן חשתי כי אני הכרתי את חגי מאז ומעולם. כאלה היו קשרי האינטנסיביים עמו. היו לי עם חגי הרבה פגישות איכותיות בארבע עיניים (בדרך כלל במסגרת ארוחות ערב ארוכות במסעדה היפנית האהובה עלינו Otabe בה נפגשנו מדי כחודש). ביליתי עם חגי שעות ארוכות במסגרת קבוצת הניהול של חברת Mint. דנו בנושאים שונים כגון שיווק, אסטרטגיה וטקטיקה. מנקודת מבט מקצועית הערכתי את חגי כ "כוכב" - אדם משכמו ומעלה בעל פוטנציאל ללא גבולות. הנני משוכנע שאלמלי מותו הבלתי צודק והנורא, חגי היה מגיע להישגים מרשימים בחברה שהקים GoldTier וכן בכל תחום אחר שהיה בוחר לעסוק בו. ב-15-20 שנים האחרונות כיזם בתחום ההייטק הקדשתי זמן רב לבחירת אנשים תוך נסיון לסייע להם להשיג את המטרות ולפתח את הכשירויות שלהם בתחום מינהל העסקים ובמנהיגות. חגי היה, ללא ספק, אחד מהטובים שהצלחתי "לצוד". חגי היה אינטליגנטי מאוד, מהיר במידה שלא תאומן ואדם פרודוקטיבי שמעולם לא הכרתי כמוהו. חגי היה בעל מוטיבציה אדירה ורצה להצליח בכל מאודו. הוא רצה תמיד ללמוד וסקרנותו לא ידעה גבולות. הוא תמיד דחף עצמו לעשות דברים יותר טוב ולעשות כמה שיותר דברים במקביל. בעקבות כל הארוחות שקיימנו אשר נמשכו לשעות הקטנות של הלילה מצאתי כאשר התעוררתי למחרת בבוקר כמות גדולה של אי מיילים. תמיד הערכתי שאני Hard worker ואולם בהשוואה לחגי תמיד הרגשתי שאני עצל... חגי זכה להצלחה בגיל צעיר מאוד. כאשר הצטרף לחברת Mint היה עליו להיאבק על מעמדו ועל יכולתו להשפיע משום שכל צוות ההנהלה שפגש היה וותיק ממנו והייתה לצוות מסורת של עבודה משותפת במשך שנים. חגי עשה זאת באצילות תוך שימוש בכל תכונותיו הטובות ובראשן בכשרון הטבוע שהיה בו ליחסי אנוש. חגי היה מעורר כלפיו חיבה באופן יוצא מהכלל. הוא ידע ליצור "כימיה" עם כל אדם שעמו ניהל משא ומתן או שוחח. הוא השכיל לתת לכל אדם עמו שוחח את תחושת הנוחות. הוא תמיד השתמש בנימוקים לוגיים שאי אפשר היה לעמוד מפניהם או לסתור אותם. בתקופות מסויימות בעת שאשר קוטנר ואני הצבנו מספר אתגרים, היו לחגי ימים בהם היה נעצב ללבו מחשש שמא הוא מאכזב את אשר ואותי. הוא תמיד היה ריאליסט ולעתים אף פסימיסט. ואולם מעולם לא נתן למצבים כאלה להכריע אותו. נהפוך הוא. בסיטואציות כאלה הוא הפך לנמרץ יותר וחתר להישגים מהירים. הוא תמיד היה משוכנע שהחברה תצליח! ואכן החברה הצליחה!! חגי היה הדמות העיקרית בהצלחה הכבירה של חברת Mint. הוא סומן בשלב מוקדם ביותר על ידי אשר קוטנר ועל ידי כמי שעתיד להתמנות נשיא ומנהל עסקים של החברה באחד מן הימים. לא סיפרנו זאת לחגי, אלא לאחר תקופה משמעותית אך הוא תמיד ידע שהוא ה"בן" המועדף שלנו. לזכותו ייאמר שהוא מעולם לא ניצל זאת והמשיך לעבוד קשה ולהשקיע מעצמו. חגי היה האדם ש"שידך" בין חברת Sungard האמריקנית ובין חברת Oshap הישראלית (שהיא חברת האם של מינט, דקאלוג וטקנומטיקס). החברה האמריקנית החליטה לרכוש את "אושפ" ועיסקה זו הסתכמה ב 220 מיליון $. בשעתו היתה זו מן העיסקות הגדולות שביצעה חברה ישראלית. אני זוכר שחגי הגיע לטקס החתימה על ההסכם אשר עבורי היה מעמד מרגש שכן ברגע זה מכרתי חברה שייסדתי. שמחתי מאוד על נוכחותו של חגי שכן הוא היה האיש הראוי ביותר להימצא במעמד זה. אולם כל מה שנאמר אינו הדבר העיקרי ממה שאני זוכר לגבי חגי. חגי היה אישיות שהיה נעים באופן יוצא מן הכלל להימצא במחיצתה. ארוחות הערב המשותפות והארוכות תוך שיחות לתוך הלילה היו משהו שתמיד ציפיתי להן כל אימת שהגעתי לניו יורק. השיחות תמיד הסתעפו לכל הכוונים האפשריים. התרשמתי עמוקות כיצד חגי התייחס למשפחתו כהדבר החשוב ביותר בחייו. היינו נוהגים לשוחח במשך שעות על עסקים, על משפחה, על ישראל, על פוליטיקה, על אוכל על תיירות ועוד. כיו"ר הדירקטוריון של החברה לא הייתי חייב בהכרח לפגוש את חגי בכל פעם שהייתי מגיע לניו יורק ואולם תמיד ראיתי בכך תענוג והמשכתי לעשות זאת מדי פעם גם לאחר שמכרנו את חברת "אושפ" ודרכנו בתחום הביזנס נפרדו באופן זמני. (חגי ואני שוחחנו כמה פעמים על אפשרות שאני אשתתף באופן פעיל בחברה החדשה שהוא הקים בשותפות עם חבר). לתכלית הזו קבענו שניפגש בישראל בביקור שחגי תכנן לנובמבר 2001 זמן קצר לאחר האסון הנורא של ה-11 בספטמבר. אהבתי את חגי, אני חש שנפלה בחלקי זכות להכיר אותו מקרוב ואתגעגע אליו לעד. שלמה דברת אוקטובר 2001.OUR UNFORGETTABLE AND BELOVED SON HAGAY SHEFI (34)On 9/11/01, 15:55 Israel time (08:55 US time) your mother and myself were at home, in a suburb of Tel-Aviv, Israel. We intended to go out for arrangements, however when I looked at my watch, I decided, as usually I do, to wait for the Radio news at 16:00. The news broadcast was opened with description that "a small airplane crashed into one of the WTC Towers". After 2 seconds our TV was opened on CNN channel. We watched that suddenly a big passenger's airplane crashed into the south Tower of WTC. Your mother started to worry and suggested that we shall call you immediately. I tried to convince her that there is nothing to worry about, since your business as the Co-Founder and President of GoldTier Technologies Inc., was in New Jersey.Mother refused to agree (Mother is always a mother), so I tried to get you by phone. There was only a recorded answer with your voice. Your mother insisted that we call, without delay, your wife. Sigal's phone was occupied 10 minutes but finally she answered and said: "Yes, Hagay is there, at WTC, North Tower, 106th floor. He was invited to speak as a keynote speaker at a Conference of Directors of Banks at "Windows on the World". Sigal added: "Just now he called me and said that "a bomb has exploded and there is a lot of smoke and fire in the building. He added that he does not believe that the people at this floor (106th) will survive and used words of farewell.We shall never forget the moment that we heard this shocking news. We felt that the heaven fell on us. Mother and I were shocked and started to cry. The CNN breaking news continued describing the crash into the south Tower. Then we saw how the south and the north towers crashed down one after the other.We cannot believe that 10 years passed since we were informed by your dear wife- Sigal, that you have been on 9/11/01 at WTC. You were brutally killed with 3000 other fellows Americans by the Al-Qaeda Mega-Terror vicious attack on a civilian building. This was a Crime against Humanity. We cannot believe that you will continue not to be with us physically. However, your memory has been and will be preserved by every one of our greater family and by your many friends.Your death has been recognized as one caused by an hostile group against Israel.You have been a most loyal son, a loyal husband to Sigal and father to Roy, 5, and Naomi, 3. You were loved and appreciated by your parents, by your brother Yishai and your sister Pazit and their families as well as by your friends. All of the greater Shefi family admired you for your distinguished achievements in all aspects of your life:You were born in Tel-Aviv, Israel. You started to show interest in business, when we lived in Maoz-Aviv, at the age of five (5) !! by "negotiating" terms and conditions with a grocery's owner (without disclosing us), offering him that you would be ready to guard that every customer that will take ice-cream from the box will not "forget" to pay. You demanded, and so was agreed, that in consideration you will receive one ice-cream every day. You didn't ask us for our permission weather to do it and just reported us, only after you summed up the T&C. You requested from mother that as from that conclusion of the "transaction" you will have to finish your lunches, when arriving from your kinder garden in a speed, "to be f r e e for your work". When you reached the age of 10, you started a business of selling, very early in the morning, fresh rolls to over 1000 families in our new residential area-Ramat Ilan. you also hired, a dedicative classmate to assist you in this business. After 3 years you sold him the business for a high price and bought your first car. You were an excellent soccer player as a goal keeper of Hapoel P-T youngsters at the age of 11. Your team- manager was Avram Grant. Later, when in high school, you started to import rock- records from U.K. after receiving requests and money, in advance, from your classmates.Your compulsory service in the Israeli army was postponed since you were admitted to the "Academic Unit", to enable you to study at Bar-Ian University Economics and Business Administration. You concluded your studies in 1992 and were awarded BA in Economy and MBA (Magna cum Laude). Parallel, you ended school of officers as a distinguished Cadet. Upon concluding your military service as a Captain you were awarded in 1992 by the then Chief of Staff, Lt. Gen. Ehud Barak a "Distinguish Officer Certificate." You were awarded annually "student prizes" (stipends) from the University of $500.00. Due to your integrity, you attempted to give us that money arguing that we paid for your tuition, however we kindly rejected these attempts. We told you to keep the money for yourself, since they were awarded due to y o u r o w n achievements. We were invited by the Speaker of the Knesset (Parliament) for the annual reception to distinguished students of the State of Israel.Four years after your arrival to U.S.A., at the age of 29, you were appointed as president and C.E.O. of a company. The president of its mother company, Sungard Data Systems (SDS)-Mr. Chris Conde. - most appreciated you and used to call you "Hagay what a guy!" You published many professional articles in US and Israeli newspapers.All your many friends in the U.S. and in Israel are missing your wisdom, your loyal friendship and your sense of humor.It has been always said that you were the heart and the dynamo-buster-turbo of every company you were running. All of us in the family will remember you forever and you will continue to be in our hearts and as our source of pride. We provided and shall continue to provide Sigal and your kids -- our beloved grandchildren- Roy and Naomi -- the best of our love and care. Your kids are excellent pupils. Roy was awarded (exclusively as a male) in a ceremony, on February 24, 2011 the title of "The Best Pupil of High School." Your daughter Naomi is very close to achieve it as well.Since 9/11/01 your father persuaded 10 Mayors in Israel to construct and inaugurate 10 memorials in 10 cities to commemorate the 2,980 victims of 9/11. Recently your father managed to persuade Bar-Ian University to initiate the construction and the inauguration of the "Hagay Shefi Gate" at the Bar-Ilan University's Amphitheatre above the "Unity Park". This ceremony took place, on September 1st, 2010, with the presence of the President of Bar-Ian, the acting US Ambassador. The Dean of School of Business, our greater family, your friends and many guests.All 10 Memorials can be seen at www.hagayshefi.info. The memorial site was created by your loving brother- Yishai.REST IN PEACE, OUR BELOVED AND ADMIRED HAGAY!ESTHER AND DOV SHEFI, BRIG. GEN. (RET.) - MOTHER AND FATHERdovshefi@netvision.net.iltruefalsetrueתמונות המצבה