תכנית דרור"

בשנת תשס"א, עם היבחרו של ראש ממשלת ישראל אריאל שרון לראשות הממשלה, כינס ראש הממשלה הנבחר את כל נציגי הנוער שבחוות השקמים, ובשיחתו עם בני הנוער מכל גווני הציבוריות הישראלית, דתיים חילוניים, ימנים ושמאלנים יהודים וערבים, בין השאר אמר את הדברים הבאים:

"הנוער הוא העתיד של המדינה. בכל דור קמה חבורה מבין הנוער וסוחפת את הציבור כולו אחריה. כאשר אני הייתי נער היינו אנחנו נערי הפלמ"ח נושאי הדגל וסחפנו את הציבור כולו עד להקמת המדינה, היום אין מי שחולק שהחבורה שנושאת את הדגל בדור הזה אלה אנשי הכיפות הסרוגות, ואני איתם..."

"תוכנית דרור" נכתבה לזכרו של דרור ויינברג מח"ט חברון שנפל בקרב מול מחבלים בתוככי חברון בערב שבת קודש.

בבואנו לבנות "עמוד שידרה" איתן לחניכים, ובראש ובראשונה לעצמנו.

נוכל להתבונן בדמותו של "דרור" וללמוד ממנה: מהי שליחות, מהי רוח גדולה בעומקם של חיי המעשה, מהי בחירה, ולקיחת אחריות.

ומהו עמל מתמיד לאורך שנים – ושאיפה תמידית "קדימה"!

שליחות

אם אנסה להבין את דרכו של דרור – הוא היה חדור בתחושת ייעוד ושליחות לאומיים. בשם עם ישראל, ומתוך אמונתו בעם ישראל ובייעודו.

"אשר בחר בנו מכל העמים".

ומתוך כך, דרור למד תורה (כשיכול). ומתוך כך, דרור לא למד (כשלא יכול). כי לא לעצמו ולטובתו היה תלמודו.

לו ה'אני' היה פה במרכז, היה מקום אולי כן ללמוד תורה ע"ח המסירות לתפקיד. כי אני רוצה גם תורה.

כשדרור מתמנה למג"ד 890 בצנחנים או למח"ט חברון, הוא לא אומר לעצמו – אשר בחר בי מכל הקצינים ולכן אני פה והיחידה היא שלי ואתם בשבילי.

דרור מלא בהכרה של בחר בנו, ומתוך כך אני מתמנה על חטיבה בעם ישראל. ו"לא שררה אני נותן לכם אלא עבדות אני נותן לכם".