צור קשר פורום קישורים מילון מושגים ספר מבקרים טפסים להורדה עלוני זרעים מוצרים תאריכי פעילויות דבר המזכ"ל
דף הבית

שמחה ועצב

אני שמח בשביל גלעד שחוזר , אך אני עצוב בשביל מדינה שתלך . מאת רזיאל אמיר

 

לא . זה לא עוד טור שתקראו כדי להלל את שחרור גלעד .

זה לא עוד טור שנכתב על ידי אחד שעבר הכשרה לכתיבה בעיתון.

זה טור שנכתב ע"י אחד , כשמאחוריו רבים כמוהו , שעברו פיגוע טרור ואיבדו יקירים להם .

טור שנכתב היישר מהלב לעם , שינסו להבין אולי קצת , מה עובר עלי.

 

ללא ספק , שחרור גלעד שליט הוא אירוע משמח . חייל שלנו , לאחר 5 שנות שבי , חוזר הביתה לחיק משפחתו .

 

 אך הרגשות מאוד מעורבים .

 

כי , מה איתנו ? נפגעי פעולות האיבה, אלה שבעוד ימים ספורים הולכים לראות דרך מסכי הטלויזיה השונים , את האחראים , את מתכנני הפיגועים ואלה שרצחו את בני משפחתינו  ושגרמו לחיינו להשתנות מן הקצה אל הקצה , עושים סימן "וי" באצבעותיהם וגורמים לנו להזיל דמעות שהנה , הפסדנו . נכנענו לטרור .

 

אני , שנפצעתי בפיגוע במלון "פארק" בנתניה , איבדתי חברים , אמי נפצעה וגם דודתי , אבי נפצע  ולאחר 3 שנים נפטר מתוצאת הפצעים , וראיתי מולי גופות וחלקי גופות שעד היום גורמים לי לסיוטים בלילה וטראומות שלא ניתן לתאר , ייחלתי לשחרורו של גלעד , אך טענתי שיש דרכים אחרות לשחררו חוץ מאחר שחרור סיטונאי של מחבלים כבדים שאחראים לפיגועים כמו מלון "פארק" בליל הסדר ב2002 , מסעדת "סבארו" , הדולפינריום , רציחתה של נעם ליבוביץ' בת ה7 בפיגוע ירי ב2003 , ועוד כאלה ואחרים .

אני מודה , נחרדתי שוב ושוב עם כל ידיעה על כמעט עסקה שבעקבותיה אאלץ לעלות לקברי חבריי והורי חבריי שאני מכיר , מתוך כך שאני נמצא בעמותת "משפחה אחת" , שהיא קרן סיוע למשפחות נפגעות טרור , ולהתנצל על כך שלא הצלחנו להשאיר את רוצחיהם להירקב בכלא .

 

אך עכשיו , כשהעסקה נסגרה , הלב נשבר .

 

לא יעזור הבטחות השב"כ וגורמי הביטחון .

מה נראלכם ? שהמחבלים ישוחררו לבתיהם וילכו לסרוג כיפות ? לא ! הם ילכו חזרה בדיוק למקום שמהם הם באו , ולנסות לתכנן את הפיגוע הבא .

או את החטיפה הבאה .

 זה כנראה כבר יותר משתלם להם .

1 בעד אלף ? כל אחד היה אומר כן .

 

כנפגע טרור , אני לא מסוגל לחשוב על זה שמי שניסה לרצוח אותי מסתובב חופשי עכשיו .

וזה לא יגמר פה . מי ערב לכך שישראלים אלמוניים לא עתידים חס וחלילה להירצח מפעולות של אותו אחד שמשתחרר כרגע ?

 

ושלא יהיו לנו שום אשליות בענין . כולנו יודעים עמוק שכשלנו במאבקנו מול הטרור .

תג המחיר כבר נקבע , ולפי מה שאני יודע , מאז עסקת ג'יבריל ב1985 , המחיר רק עולה .

ואם חס וחלילה נגיע לחטיפה הבאה , המחיר יהיה כפול . תהיו בטוחים .

החמאס עלו על השיטה , לשלוח קלטת וידיאו , שתגע בלב העם ותגרום לנו להגיד "רק תשחררו אותו כבר , בכל מחיר !".

 

וזה פוגע בי , בנו , משפחות השכול , שיקירנו נרצחו על ידי אותם אנשים שבקרוב מאוד יהיו משוחררים וישמחו פי כמה על מה שעשו . גם רצחו יהודים , גם למדו על חשבוננו ופיתחו כישורים שיכולים לעזור להם בפיגוע הבא , וגם משוחררים באחת העסקאות שאולי תתברר כפאדיחה הגדולה של מדינת ישראל .

 

מי שלא מסוגל להבין אותי , שלא ינסה בכלל , כי כל אלה שיצאו לרחובות , בתהלוכות אנושיות והפעילו לחץ על מדינת ישראל ועל ראשיה לשחרר את גלעד בכל מחיר , הם אלה שגרמו לכך שמחיר השחרור יהיה גבוה . הם אלה שגרמו לכל משפחות הנרצחים והפצועים שחייהם נהרסו ברגע אחד , שרק יצאו מהבית , רק הלכו לחגוג ליל הסדר , רק יצאו למסעדה או עמדו בטרמפיאדה ומחבל עבר וריסס אותם עד מוות , להזיל דמעות של עצב ויגון.

 

דמעות שאין להם מענה.

 

רינה חממי , אשתו של עמירם חממי הי"ד שנרצח בפיגוע בפסח 2002 אמרה לי: "השחרור של המחבלים שחרור של אנשים שמטרתם הייתה לרצוח . שאמרו במפורש שימשיכו לרצוח גם לאחר שחרורם .

אנחנו יודעים שזה מאוד קשה למנוע פיגוע ממחבל אחד , אז לסכל מחבלים עם ניסיון שיחזרו לטרור ? זה קשה כמה וכמה .

אני לא מתביישת לומר . מחבל שיחזור לטרור , צריך לחשוב על עונש מוות בשבילו. זו הגישה שלי , של אחת שאיבדה את יקירה בפיגוע טרור, ואני בטוחה שיש עוד כמוני שחושבים ככה ."

 

 

מאחוריי עומדות גם משפחות כמו ליבוביץ' מחברון , שבנם אלעזר נרצח בבית חג"י , משפחת דיקשטיין שאיבדו את הוריהם גם בפיגוע בבית חג"י , ועוד כאלה ואחרים שיצא לי לדבר איתם בטלפון .

 

המשפט שלי , שאולי מסכם את כל מה שעובר עלי כנפגע טרור הוא כזה:

אני שמח בשביל גלעד שחוזר , אך אני עצוב בשביל מדינה שתלך .