| הפריצה לכלא עכו |
אחת היחידות פרצה את החומה הדרומית של המבצר. יחידות אחרות מיקשו את הדרכים בסביבה והתפרסו בשטח כדי למנוע החשת תגבורת של כוחות הביטחון ולאבטח את מסלול הנסיגה. בתוך המבנה פוצצו האסירים את דלתות-הברזל הפנימיות והבעירו דלק. עמדת השוטרים הופקרה לאחר שהושלכו לעברה רימוני-יד. הלם ההתפוצצויות בחומה ועל גג המבצר הוציא מכלל פעולה את כל 150 השוטרים המופקדים על שמירת הכלא. הבהלה הגדולה, שקמה בין האסירים הערבים בפנים המבצר ובקרב האוכלוסייה הערבית בסביבתו, אפשרה יציאה מסודרת של 41 האסירים, והערכות הכוחות לנסיגה בשלושת כלי-הרכב אשר המתינו להם בחוץ. בעת הנסיגה נתקלו התוקפים והבורחים ביחידות צבא, אשר פתחו באש. בקרבות האש הקשים מצאו את מותם שישה מהבורחים, בהם מפקד הפעולה, ושלושה מן המשחררים. שמונה מהבורחים נתפסו, חלקם פצועים, והוחזרו למאסר. כן הובאו לכלא עכו חמישה מאנשי הכוח התוקף שלא הצליחו לחזור לבסיסם. שלושה מהם נידונו למוות והועלו לגרדום. 27 אסירים, 20 חברי אצ"ל ו-7 חברי לח"י הצליחו לברוח ולהגיע למחוז חפצם. באנדרלמוסיה, שהשתררה בכלא, נמלטו גם 182 אסירים ערבים. 69 מהם נתפסו או הסגירו את עצמם לאחר מכן. חמישה חיילים בריטים נפצעו בעת שרכבם ניסה לעבור בכביש חיפה-עכו, שנחסם על-ידי לוחמי האצ"ל. שלושה חיילים נוספים נפצעו בחילופי היריות עם התוקפים. פורצי כלא עכו שעלו לגרדום בי"ב באב תש"ז, 29 ביולי 1947: יעקב וייס, אבשלום חביב, מאיר נקר. נפלו בקרב על כלא עכו: חיים אפלבוים, מיכאל (מייק) אשבל, נסים בנאדו, גרשון גרדובסקי (חיים ברנר), שמשון וילנר ("שמש"), דב כהן ("שמשון") - מפקד הפעולה, נסים לוי, זלמן ליפשיץ, שמעון עמראני. |
