ההכנות למבצע הכיבוש
למאגר התמונות

"בליל ה-25 לאפריל (ט"ז ניסן)," מעיד מנחם בגין, מפקד הארגון, "יצאנו לשים קץ להתקפה הזאת ולסכנה הזאת" (המרד, עמ' 433). לכך קדמה תקופת הכנות, חלקן מכון למבצע הכיבוש, חלקן לצורכי הביטחון השוטף, ואילו "במשך חודש אפריל שלם הושלמה התכנית, נבחרו היחידות, נקבעו השירותים" (שם, שם).
ראשונה נכנס כאן לפעולה ה"דלק", שרות המודיעין של הארגון, וכזכור למפקדו הארצי באותו זמן, אבא שרצר (גונדר מיכאל), התבקש על ידי עמיחי פאגלין, קצין המבצעים, לבדוק את המצב היפו בסוף פברואר.
הנושאים העיקריים לבדיקה היו הביצורים, כוחות צבאיים זרים וסוגי הנשק והתחמושת שבידיהם. ה"דלק" נסתייע כאן הרבה בפקיד אנגלי, חתנו של יהודי מאוהדי האצ"ל, שהתחיל לסייר בגבולות תל-אביב-יפו "ובשובו מסיוריו צייר מפות אזוריות של סיוריו ובהן סימן את העמדות, אץ הביצורים, וכן ציין את מספר האנשים בעמדות" (א. שרצר).
הוא סיפק גם פרטים על מצב הרוחות בעיר, הפעילות הכלכלית בה וכיו"ב, והפרטים קיבלו את אישורים מאת מודיע שני של "הדלק", יהודי שכינויו בפי הפועלים היה "תורכי". עם זאת קיים שרות המודיעין בגבולות תל-אביב-יפו קרוב לשלושים עמדות תצפית ש"היו", לפי עדותו של שרצר, "מוצבות על גגות בתים ובכל עמדה היו תמיד 2-3 אנשי 'דלק' אשר התחלפו במשך היום 2-3 פעמים".
באותו זמן הופעלו מהנדסים, משרטטים ומודדים, בפיקודם של אביאל כץ, יצחק טולדאנו ואהרון רוסו מוותיקי הארגון, הם עצמם מהנדסים, להכנת מפות של יפו וסביבתה. הם העמידו לצורך המבצע כ-200 מפות וכן מפות מיוחדות לרגמים. במפות המיוחדות סומנו מקומות להפגזה וכן מקומות שיש להימנע מלפגוע בהם, כגון קונסוליות, בתי-חולים, מקומות קדושים וכיו"ב.
במשך חודש אפריל רוכזו כמויות ניכרות של צורכי מזון, שאוחסנו במחסן גדול לא הרחק מהקו הראשון המיועד, וכן אולתרו מחסנים רזרביים, קטבים יותר, במקומות שונים בתל-אביב. עם זאת הותקנו מטבחים לארוחות קלות, אך הם בסמוך לקו הראשון.
תשומת לב מיוחדת ניתנה, כבר בשלבי ההכנה הראשונים, לארגון השרות הרפואי למבצעו ובראשו ד"ר אליעזר מתן ("יואב"), מנהל השרות הרפואי של הארגון. באותם הימים תפס האצ"ל את בית החולים של ד"ר פרייד, ברחוב יהודה הלוי, שנעזב על ידי בעליו עקב ההפגזות הקשות מיפו.
המקום הוכשר תוך זמן קצר לשמש בית חולים צבאי ויוחד לו סגל רופאים, אחיות וחובשים. לצדם הוכנו יחידות של עזרה ראשונה ובהם צוות מיוחד של נושאי אלונקות להעברת הפצועים. כן הוכנו ורוכזו חומרי רפואה בכמויות גדולות, תחבושות אישיות וכדומה.
הארגון הרפואי של הארגון נעזר יפה ב"מגן דוד אדום" ובבית החולים "הדסה", ובעיקר בקופת חולים לאומות בראשותו של הבית"רי הותיר ד"ר יוסף פעמוני. בשעות הבוקר של א' פסח, ה-24 לאפריל (ט"ו ניסן), הוחל בריכוז הלוחמים - למעלה משש מאות איש, רובם מאזור תל-אביב ומיעוטם מנתניה, מושבות הדרום וגוש דן - ב"מחנה דב" שברמת גן ו"במשך היום גויסו כמאה כלי רכב בדרך היחידה שעמדה לרשות המחתרת מאז התחלת המרד - דרך ההחרמה הזמנית" (המרד, עמ' 434).
רובם ומיטבם של כלי המלחמה שרוכזו לצורך המבצע היו שלל פעולות החרמה המזוינות מן ה-6 (כ"ו אדר ב') וה-18 (ט' ניסן) באותו חודש, ובמפקד הלוחמים שנערך ב"מחנה דב" לפנות ערב "חולקו 180 רובים, כארבע-מאות סטנים, 35 מקלעי ברן, כאלפיים רימונים, 60 אקדחים, 2 פיאטים, 2 מרגמות בעלות קוטר של שלושה אינץ'. נוסך על אלה כוהנו כ-20 טון של פגזי מרגמות, 2 טון חומרי נפץ, 60,000 כדורים וכמות ניכרת של מוקשים ובקבוקי מולוטוב" (כיבוש יפו, עמ' 122).
באותו זמן הוקמו שלושה מחסומים ברחובות שהוליכו אל החזית, להבטיח זרם לא-מופרע של כוחות ואספקה וכן למנוע נהירת סקרנים ועבר הקווים. לצורך איושן של עמדות אלה גויסו חברי ה"אוצרון", רובם מתל-אביב, ו"תושבי תל-אביב הופתעו בראותם ליד המחסומים אנשים בעלי שם ומעמד, שענדו את סרט הארגון על שרוולם, כיוונו את התנועה, קיימו את בסדר ועזרו בעבודות עזר שונות" (שם, עמ' 141-140).
המפקד ב"מחנה דב" היה חוויה מיוחדת במינה ללוחמי הארגון המחתרתי, שמעודם לא נכחו במעמד רב משתתפים כזה בשורותיו וגם לא ראו בהן נשק רב כמות ורב אישות כנשק שחולק להם. הלוחמים עמדו במפקד הגדול טורים-טורים ועמם אנשי שרות הקשר, הרפואה והאספקה: ואצל חלקם, שהכירו את מפקד הארגון, חוזקה החוויה עם כניסתו ל"מרובע" בלוויית עמיחי פאגלין ("גדעון"), קצין המבצעים.
בנאום קצר, שנשא לפני משתתפי המפקד, ציין מנחם בגין ש"אנו יוצאים לאחד הקרבות המכריעים במערכה על עצמאות ישראל", קרא לדבקות במשימה, לחסוך בתחמושת, לקלוע היטב, לא לחמול על האויב "שאינו יודע רחמים כלפי בני עמנו". עם זאת נתן הוראה מפורשת: "חמלו על נשים וילדים. מי שמרים ידו לכניעה את נפשו הציל. שבוי הוא בידיכם, אל תפגעו בו".
אחריו השמיע "גדעון" תדריך, קצר אף הוא, לדרך ביצועה של הפעולה, פירט את מטרות ההרעשה אשר תפתח את הקרב וסיים בקריאה נוספת לחסוך בתחמושת.
לאחר השמעת הדברים החל טור המכוניות לנוע לעבר תל-אביב ובאשמורת השלישית הגיעו הלוחמים ליעדם. לפי התכנית עמדה התקפה להיפתח בשעות הלילה, אבל המועד נדחה בגלל אחר לא צפוי מראש בהערכות הכוחות והתמשכותן היתרה של התייעצויות במטה המיוחד שהוקם בבית-הספר "אליאנס" שבשכונת נווה צדק. שעת האפס החדשה - תשע בבוקר.

הדפסה | שלח לחבר
חזרה