| בריחת ערביי יפו |
אולם, בשלב זה הוא לא יצא בקריאה חד-משמעית, תקיפה ועקבית נגד המנוסה, ייתכן משום שהבעיה טרם החריפה, או משום שהיה מדובר בבני המעמד העליון והבינוני, שחלקם תמכו באופוזיציה ועזיבתם סייעה לחוסינים. אשר לבורחים שהיו מזוהים עם החוסינים, המופתי חשש פן קריאתו תביא לקרע במחנהו, ולכן העדיף להתעלם מהבעיה. מעבר לכך, השפעת המופתי בתקופה זו לא היתה מספקת דיה להשפיע על תהליך הבריחה. היחידים שגינו בתוקף את הבריחה היו חברי הוועדות הלאומיות אשר נשארו בארץ. התקפת האצ"ל על מנשיה, תוך ירי מרגמות על מרכז יפו, מצאה קהילה ערבית מותשת, נתונה ללחצים ושחיקה במשך חודשים רבים. העיר היתה נתונה במצור שהודק או הוקל על פי רצון ה"הגנה", כשלערבים לא נותרה כל שליטה על מצבם. העיר עצמה היתה בתהליך התמוטטות הדרגתית של החוק והסדר, נוכח זרימת מתנדבים זרים חמושים שנטלו לידיהם סמכויות. המנהיגות המקומית ברחה, והשלטון הבריטי היה כבר בשלבי התפרקות ופינוי. ערביי יפו חשו בידוד "לאומי" מול העולם הערבי, ותחושה זו גברה לנוכח הסירוב החוזר ונשנה של מדינות ערב, הוועד הערבי העליון ומועצת ההגנה בדמשק להיענות לקריאותיהם להצלה. בשלב הראשון, בין 29 בנובמבר 1947 (ט"ז כסלו תש"ח) ו-25 באפריל 1948 (ט"ז ניסן תש"ח), ברחו מהעיר למעלה מ-20,000 ערבים. עם תחילת התקפת האצ"ל נותרו ביפו כ-50,000 תושבים. בשלושת ימי הקרבות שניהל האצ"ל ביפו הומטרו ללא הרף פגזי מרגמות על שכונת עג'מי ואזורים נוספים במרכז העיר. להפגזה זו היתה השפעה מכרעת על מוראל התושבים, אף מעבר להתקפות עצמן. ערביי יפו חששו שכעת הגיע תורם. ואכן, אחת המטרות המרכזיות של ההפגזה היתה לשבור את רוחם של התושבים ולגרום אנדרלמוסיה ובהלה, שיביאו לבריחה המונית. הרגמים אמנם נצטוו להימנע מפגיעה בבתי חולים, באתרים דתיים ובקונסוליות, אך ספק אם יכלו לדייק, בהתחשב ביכולתם המקצועית המוגבלת ובסוג הציוד שהיה ברשותם. הפגזים כוונו לאיזור הנמל, כיכר השעון ובית הסוהר, שדרות המלך ג'ורג' ועג'מי. רחובות יפו התרוקנו מאנשים, העבודה המעטה שעדיין נותרה, שבתה, והתושבים החלו בבריחה המונית. בשלבים הראשונים נמלט אף הצוות הרפואי, והשאיר את הנפגעים הרבים ללא טיפול הולם. בשלב זה נעשתה הבריחה באמצעות משאיות דרך היבשה (בסיוע בריטי) ודרך הים, בספינות שיצאו מהנמל. הבריחה תוארה כבעלת "ממדים אפוקליפטיים. המחזה של המוני אנשים, נשים וילדים הכושלים תחת משא המזוודות והצרורות, מתנהלים בכבדות לעבר נמל יפו בהמולה מבשרת רעות [...] הצעקות, הקינות וההתייפחויות נקטעו מדי פעם בהתפוצצויות מחרישות אוזניים". כנראה שבשלב זה של ההתקפה נודע לתושבי יפו כי התוקפים הם אנשי האצ"ל ולא ה"הגנה". גורם זה החיש את בריחתם, נוכח הזיכרון של אירועי דיר-יאסין אך שבועיים קודם לכן. לטענת משקיפים בריטים, אחת הסיבות העיקריות לבריחה ההמונית מיפו היתה מנוסתם של ראשי האוכלוסייה לפני הקרב ובמהלכו. יפו, כפי שצוין לעיל, היתה מאופיינת יותר מכל עיר ערבית אחרת בארץ-ישראל בפיצול ההנהגה שלה. חילוקי הדעות וחוסר התיאום גברו ככל שהמצב החמיר, והגיעו לשיאם במהלך התקפת האצ"ל. בשלב קריטי זה נמלטו המנהיגים מן העיר. תחילה ניסו הבריטים לבלום את גל המנוסה, אך נכשלו. זרם הפליטים גבר והגיע לשיאו ב-28 באפריל (י"ט ניסן), בעקבות פתיחת מבצע "חמץ" על ידי ה"הגנה" על הכפרים שממזרח ליפו. לאחר כיבוש הכפרים יאזור, סלמה, ח'יריה וסאקיה ומנוסת תושביהם, נותקה יפו כליל מכל סיוע ערבי אפשרי, הן באספקת מזון והן בסיוע צבאי. ניתוק זה מוטט סופית את מוראל הערבים. ב-30 באפריל (כ"א ניסן) נותרו ביפו כ-15,000 ערבים בלבד. אמנם ראש העיר ד"ר יוסף הייכל חזר ב-28 באפריל (י"ט ניסן), אך יכולתו להשפיע על המנוסה או להחזיר את מהלך החיים התקין למסלולו, היתה אפסית. הוא עצמו ברח מהעיר ב-3 במאי (כ"ד ניסן). ב-1 במאי (ט"ז ניסן) פנו ראשי הציבור הערבי שעדיין נותרו בעיר, וביקשו את עזרת המפקדים הבריטים בפינוי חלק מהתושבים שנותרו. ה"הגנה" היתנתה את הסכמתה בעריכת חיפוש נשק אצל היוצאים. הערבים הסכימו לתנאי זה, ואלפים נוספים עזבו את העיר. בשלב זה הפסיקו הבריטים לנסות לשכנע את הערבים להישאר בעיר, נוכח קצו הקרב של המנדט, והתחייבותם להשלים את הפינוי מהאיזור בתוך שבועיים. על העיר העזובה למחצה השתלטה אנדרלמוסיה, צינורות המים והביוב היו הרוסים, הבתים מפוצצים, קווי הטלפון מנותקים ומעשי ביזה, שוד ואונס על ידי הלוחמים הערבים הבלחי-סדירים היו מעשי שיגרה. אנרכיה שררה בכול. ב-2 במאי (כ"ג ניסן) הוקמה ועדת חירום, אך זו לא הצליחה למנוע את הידרדרות המצב, ומרבית התושבים עזבו בחסות הטנקים הבריטיים, כולל המפקד הצבאי היוצא ומחליפו. ב-13 במאי (ד' אייר), ערב סיום המנדט, חתמה ועדת החירום הערבית של יפו על הסכם כניעה רשמי עם ה"הגנה", כאשר בעיר נותרו כ-4,000 תושבים בלבד, בתוכם 1,500 גברים. |
