חרדה בישוב העברי
המתקפה הערבית נגד הישוב העברי, שהגיעה לשיאה בחודש מארס, הטילה מצור על ישובים רבים בכל רחבי הארץ, השרתה בהם דיכאון והביאה לירידה במוראל של האוכלוסייה היהודית כולה. תשעה קבין בשפל הרוח נפלו בחלקה של ירושלים הנתונה במצור ובה הרובע היהודי הנתון במצור לפנים ממצור. הכוחות הבריטיים, שמנעו התגוננות יהודית יעילה בכל מקומות ריכוזיהם, גילו בתחום זה הקפדה מיוחדת בירושלים וסביבותיה. בדאגתם להבטיח לעצמם קווי-נסיגה נוחים לנמל חיפה למועד הפינוי נשענו כאן, יותר מבכל מקום אחר, על כוחות "הלגיון הערבי", והללו - גם במקומות שלא עסקו בהם בהתקפות על ישובים ושיירות של יהודים - נעו באורח חפשי ונסכו בטחון בצד הערבי. "מבצע נחשון", שנפתח ב-5 באפריל (כ"ה אדר ב'), אמנם היה פריצה חשובה לכוחות היהודים, ומבחינת ה"הגנה" נסיון ראשון ומוצלח בהטלת כוח מרוכז גדול למערכה, אבל ההישגים בשטח לא היו גדולים ולא הביאו אף להכרעה מקומית. הר-הקסטל, החולש על שטחים נרחבים סביבותיו, אמנם נכבש באחד הקרבות, אבל שב ונפל בידי האויב. מסביבות חולדה-דיר-מוחזיין, שבהן הושיטו הבריטים עזרה פעילה לערבים, סולקו כוחות ה"הגנה", והתמקמה שם יחידה בריטית. ההשתלטות על כמה עמדות ערביות, שחלשו על הכביש הראשי בין נווה-אילן ושער-הגיא, לא היה בה כדי לפתוח כליל את הדרך לירושלים לשיירות היהודיות. במערב הבירה נשארו בשליטה ערבית הכפרים קולוניה ובית-איכסא שליד הכביש הראשי ודרכם נמשכה הזרמת תגבורות לרמאללה ולקסטל. דרומית-מערבית לירושלים נשארו בשליטתם הכפרים מלחה ועין-כרם. ירושלים היהודית לא ידעה אפוא הקלה לא במוראל של תושביה ולא מבחינת הצורך להפריש כוחות להגנה על נקודות-ישוב בודדות שבקרבתה. הפריצה הנחשונית של "מבצע נחשון" לא הספיקה גם כדי להעלות הרבה את המוראל הכללי בישוב העברי, שעל מכות ההסתערות הערבית נוספה לו המכה המדינית שבעקבותיה: הסתלקות ארצות-הברית מתמיכתה בתכנית החלוקה והעלאת הרעיון של "נאמנות או"ם" כתחליף לה. ועל כל אלה ריחפה הסכנה המוחשית בפלישה הקרובה של המדינות הערביות השכנות.
ואולם ב-9 באפריל (כ"ט אדר ב') התרחש בהרי ירושלים מאורע, שהעלה ריגשה פנימית בישוב, מלווה גירסאות מנוגדות וויכוח פומבי, ועם זאת שימש מפנה רב-חשיבות במערכה המקומית והכללית גם יחד. היה זה כיבושו של הכפר דיר-יאסין.

הדפסה | שלח לחבר
חזרה