| צומת ההכרעה השני - האצ"ל במתקפה |
פעולת-הכיבוש הבאה, בתכנונו ובביצועו של האצ"ל, באותה תקופת-מעבר עד להשתלבות בצבא ההגנה לישראל, הייתה ב-12 בחודש וכוונה אל חמישה כפרים ערביים שבהרי אפרים: בריקי, סינדיאני, סובארין, חוביזה ואום-א-שוב. הסביבה - סביבת זיכרון-יעקב שוני, בנימינה, נחלת-ז'בוטינסקי ושטחי המטעים הנרחבים שלהם - הייתה במשך שנים רבות ממרכזיהם הפעילים של בית"ר והאצ"ל בעבודה, בשמירה ובהגנה, ומבצר שוני שימש את המחתרת גם כמרכז-אימונים ארצי גם כבסיס-יציאה למבצעי התקפה בתקופת המאבק האנטי-בריטי. עתה מטרת הפעולה הייתה לטהר את הכפרים מכוח ערבי שאיים על בנימינה ונחלת-ז'בוטינסקי, וכן להרחיק את הבסיסים הערביים מהישובים העבריים. אף הונח, שעם טיהור הכפרים הללו ישוחררו לחזיתות אחרות כוחות-ההגנה ממושבות השומרון ומן הקיבוצים שבאזור משמר-העמק שרותקו אליהם. המשימה הוטלה על מחוז נתניה, והכוח - 4 גונדות שמנו כ-160 לוחמים - רוכז בשוני, ששימשה אז חווה חקלאית לנוער מעולי בית"ר בפיקודו של אברהם דרורי. הגונדות, היו: האחת - מן הכוח המאומן של חניכי החווה; השנייה - ותיקים ממתיישבי נחלת-ז'בוטינסקי; השלישית - חברי "מרגולין", גרעין התיישבות בית"רי מיוצאי הבריגדה היהודית; והרביעית ממחנה האימונים של סניף נתניה ("מחנה שמעון) גונדות מרגולין ונתניה, בתוספת צוות משוריין נושא מקלע. "ברן" - בפיקודו של דרורי - נועדו להתקיף ולכבוש את בריקי, סינדיאני וסובארין מכיוון בנימינה, וגונדות שוני והוותיקים, בסיוע צוות של מרגמה "3 - בפיקודו של יוסף בן-דור - את חוביזה ואום-א-שוב מכיוון הקיבוצים דליה וגלעד. המרגמה "3 הובאה מתל-אביב ועמה חוליית-רגמים בפיקודו של דוד בריסק ("צ'נקי"). המשוריין הוחרם בפברואר מחיילים בריטיים בכביש חיפה-תל-אביב והובא אף הוא לצורך המבצע ועמו צוות מאנשי תל-אביב. קדם למבצע סיור שערך עמיחי פאגלין, קצין המבצעים של הארגון, עם מפקדי הכוחות ואחר-כך מסר להם את פקודת המבצע על פרטיה. בתכנון המבצע השתתפו: אברהם אסף (רובין), מפקד מחוז נתניה, ובנימין קפלן ("סמל יהודה"). חברים מ"נחלת-ז'בוטינסקי", המתמצאים יפה בסביבה, "שימשו מורי-דרך וחולקו בין הכיתות כעוזרים למפקדיהן. |
