| הבסיסים מצפון לתל-אביב |
כן שימש מחנה-מעבר ארצי של בנות האצ"ל לקראת הצטרפותן לצה"ל. המפקד הראשון של הבסיס היה אליעזר גלברט ("יורם"), ובמרס קיבל את הפיקוד קלמן שפירא ("אברהם")', מיוצאי הבריגדה היהודית. מפקדת מחנה-המעבר הארצי של בנות האצ"ל הייתה בלהה אפרת ("בת-עמי"). בסביבות רמת-יצחק, ליד השכונה התימנית "תל-יהודה", הוקם בבנין בן 10 חדרים שבתוך פרדס בסיס מרכזי לאנשי סניף רמת-גן (בסיס מס' 5). הבנין שימש בשעתו מנזר ולפיכך נודע הבסיס בשם "המנזר". למלכה קצנברג ("גאולה"), שהוטל עליה לארגן בבסיס את מערכת הכלכלה, זכור ששימש גם מקום התארגנות לקראת מבצעים גם מחנה-אימונים, ובחדשים ינואר-מרס סיימו שם כשישים איש מסניפי פתח-תקוה, רמת-גן ובני-ברק קורסים לסגנים. בבוא העת יצאו משם יחידות מאורגנות של המחוז, על מפקדיהן, להשתלב בצה"ל. מפקד הבסיס והקורסים לסגנים היה יאשיהו קליינמן-אביעם ("פלד"). בראשית 1948 הוקם בקרית-אריה, דרומית לפתח-תקוה, "בסיס מס' 3", ששימש בעיקרו את סניף פתח-תקוה ומפקדו היה צבי קניג, מיוצאי הצבא הבריטי ומפקד הח"ק בסניף. מרכזו של בסיס זה היה בית-חרושת עזוב לספירט של רבינוביץ ומסביבו היו אהלים. בבסיס זה התנהלו החיים לפי מתכונת צבאית סדירה. מספר בתים שימשו את המפקדה והשירותים, והחיילים שוכנו באהלים מסביב לבתים. היה שם גם מחסן דלק למטוסים - מאות חביות מלאות בנזין, שנלקחו באחת מפעולות ההחרמה. בסביבות קריית-אריה, באחד מפרדסי פתח-תקוה, פעל גם "בסיס מס' 6", ששימש בעיקר לאימוני האוצרון. מפקדו היה צבי אבן-זהב ("בן-אבנר"), מוותיקי המפקדים בארגון. בכפר-גנים שליד פתח-תקוה הוקם, עוד בינואר 1948, בסיס ב"פרדס גלאנט" ("בסיס מס' 1) בפיקודו של דב רוזן ("שלמה"). הוא שימש בעיקר נקודת-יציאה לפעולות-החרמה ארציות וכן מחסן אליו הובאו סחורות ומכוניות צבאיות, שהוחרמו בפעולות אלה. בחודש פברואר הוקם בנתניה, בפרדס שבשכונת רמת-טיומקין, בסיס-אימונים לאנשי מחוז נתניה בשם "מחנה שמעון", על שמו המחתרתי של יעקב וייס, איש האצ"ל מנתניה שהועלה לגרדום. משם יצאו ב-12 במאי (ב' אייר) היחידות שנועדו לכיבוש הרי אפרים, אבל עיקרו היה לשמש מחנה אימונים בעל אופי צבאי לפי המתכונת שנלמדה בצבא הבריטי. מפקד המחנה היה דב פקל-לפידות ("פלג"), מיוצאי הבריגדה היהודית. סמוך למחנה עמד בנין שכונה בשם "וילה" ולשם הובאו נשק וציוד שהוחרמו באזור נתניה, בכללם שלל מבצע-ההחרמה" ב"מחנה 80". ביבליוגרפיה א. בגין מנחם, המרד, תל-אביב, 1951. ב. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (חלק ששי), במלחמה גלויה, תל-אביב, 1980. ג. סלוצקי יהודה, תולדות ההגנה, כרך ג', תל-אביב, 1972. |