סיוע בעקבות ההסכם
לאחר קבלת נוסח ההסכם והעיון בו הוחל במשא-ומתן עם ז'ק בואסיה ועם ז'ן שיקה מנהל משרד-החוץ. בינתיים עלה עניין ביקורה של הנסיכה אליזבט בפריס וב-10 במאי (א' אייר תש"ח) משגר אריאל "בשם המפקדה העליונה של הארגון הצבאי הלאומי" מכתב אל מרק פז'ס, מנהל המחלקה לאזרחי חוץ, ובו הודעה ש"האצ"ל, בהתייחסו אל שטח צרפת כשטח ידידותי, אין מגמתו לנקוט על אדמת צרפת שום פעולה נגד האויב הבריטי, הנוגדת את העיקרון הזה או שתזיק לענייני הרפובליקה הצרפתית". באותו יום מסר אריאל את רשימת פריטי הנשק והתחמושת הדרושים לציודה של הדיביזיה המוקמת, וב-19 בחודש (י' אייר תש"ח) הוזמן לשיחה אל שר-החוץ. בשיחה הודיע לו ז'ורז' בידו רשמית על החלטתה החיובית של ממשלת צרפת לסייע לארגון באספקת נשק, שתיעשה בהדרגה ותינתן חינם.
ז'ן מורן, סגנו של בואסיה, נתבקש לבוא בדברים עם משרדי הביטחון והצבא על הצעדים האופרטיביים לביצועה של החלטה זו. בעקבות זאת נכנסו להילוך גבוה התכנון להפלגתה של האוניה "אלטלנה", שעמדה לחזור מהפלגותיה המסחריות לקזבלנקה, לשם העברת נשק וחיילים ארצה בשתיים-שלוש הפלגות. מטה הצבא ושרותי הביטחון והמשטרה נתנו הוראות לכל הנוגעים בדבר לסייע להכנות אלה, ובמקרה הצורך גם להעלים עין מעקיפת תקנות מכבידות.
ב-26 בחודש (י"ז אייר תש"ח) אף שלח משרד-החוץ, לפי בקשת אריאל, הוראות לקונסולים באוסטריה, איטליה, בלגיה, גרמניה וצ'כיה להעניק אשרות-מעבר קיבוציות לאנשי האצ"ל המתעתדים להגיע לצרפת כדי להפליג ממנה ב"אלטלנה", לפי רשימות שהגיש "המטה לגולה", גם התקבלה מהנהלת הרכבות בצרפת זכות לרכוש כרטיסים בהנחה בשביל קרוב ל-1000 איש שצריכים היו להגיע מהמחנות". כעבור חמישה ימים מסר הגנרל קודרי, סגנו של ראש מטה הצבא, למפקד אזור מרסיי הוראות אחרונות הקשורות בסיוע להפלגת "אלטלנה" מנמל פורט דה-בוק, בין השאר קבלת הנשק והתחמושת והטענתם. בחודש מאי, לאחר הכנות מרובות שנמשכו מראשית השנה, הוקמה תחנת-שידור עצמאית של האצ"ל לא הרחק מפריס, אחרי שהושגה הסכמה בחשאי מטעם השלטונות הצרפתיים.
התחנה נועדה לשמש גם את תעמולת הארגון באירופה גם אמצעי קשר עם המפקדה בארץ, אלא שלא הצליחו להפעילה בגלל תקלות טכניות ועד שהתגברו עליהן באה פרשת 'אלטלנה' והתכנית בוטלה. במהלך המגעים המכוונים למימוש הסיוע הצרפתי ניתנה גושפנקה נוספת להכרה צרפתית רשמית במחתרת היהודית בהקשר אחר. עם גבור הקרבות בארץ גברה גם דאגת שלטונות צרפת לגורל המוסדות הצרפתיים השונים המצויים בשטחי שני הצדדים הלוחמים והנתונים מקצתם גם לאש תותחים.
למנחם בגין זכור ביקור של הקונסול הצרפתי במטה האצ"ל בתל-אביב, ביום הראשון להתקפת הארגון על יפו, ובו ביקש להימנע מפגיעה במוסדות הצדקה המוחזקים בעיר על-ידי צרפת : "ביקשנו שעל הבניינים האלה יונף הדגל הצרפתי והבטחנו, כמובן, לכבדו". ב-25 במאי (ט"ז אייר תש"ח) נתבקש אריאל על-ידי ז'ן מורן במכתב רשמי להעמיד את מפקדת האצ"ל בארץ על דאגת הממשלה בעניין זה ולבקש "בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים" שיוקפד לא לפגוע במוסדות אלה. אף מצוין במכתב ש"ההתפתחות החיובית ביחסינו עם הארגון עלולה להיפגע אם קריאה זו לא תילקח לתשומת-לב". מורן מוסר לתשומת לבו של אריאל שהודעה דומה נשלחה "מתוך מניעים דומים" גם לסוכנות היהודית וגם לממשלות מדינות ערב.

ביבליוגרפיה
א. בגין מנחם, המרד, תל-אביב, 1951.
ב. כץ שמעון, יום האש, תל-אביב, 1966.
ג. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (חלק ששי), במלחמה גלויה, תל-אביב, 1980.
ד. שחן אביגדור, כנפי נצחון, תל-אביב, 1970.
ה. תבין אלי, החזית השנייה, תל-אביב, 1973.

הדפסה | שלח לחבר
חזרה