| העמדה היהודית |
ברחוב היהודי התקבלה ההחלטה בשמחה, הציבור עקב אחר ההצבעה באמצעות מקלטי הרדיו, וכשהסתיימה יצאו אנשים רבים לרחובות ופתחו בריקודי שמחה סוערים. השמחה הרבה בישוב, בארץ ובתפוצות על ההישג שהושג בעצרת הייתה מהולה גם באכזבה, שהרי מטרת הציונות לא הייתה ארץ ישראל מחולקת. מכל מקום מנהיגים ציוניים שונים הדגישו כי החלטת העצרת הייתה בבחינת המכסימום שניתן היה להשיג בסתיו של 1947, ואפילו במסגרת זו ניתנה הזדמנות גדולה לקיבוץ גלויות ולפינוי הפליטים ממחנות העקורים באירופה והעלאתם לארץ. בתוך כך עמדת האצ"ל דחתה מכל וכל את החלטה 181. האצ"ל טען שמדינת ישראל צריכה לקום בכל שטחי המנדט הבריטי (ולא 2 מדינות כפי שהוחלט) ויש להלחם בעת הצורך, להשגת מטרה זו. אולם העמדה הערבית הפכה חילוקי דעות אלה בין היהודים לאקדמיים בלבד. ביבליוגרפיה א. לורך נתנאל, תולדות מלחמת העצמאות, ת"א, 1990. ב. אילן עמיצור, מלחמת העצמאות בתוך המאבק לביטחון ישראל, ת"א, 1999. ג. קדיש אלון (עורך), מלחמת העצמאות - מבט מחודש, ת"א, 2004. |
