העמדה הבריטית

בריטניה לא ציפתה שההחלטה באו"מ תקבל את הרוב הדרוש והמנדט יסתיים. הבריטים שנערכו כעת לפנות את הארץ מהכוח הצבאי הגדול שלהם התמקדו בשמירה על צירי הפינוי, משרדי הממשל הבריטי ועל נמלי התעופה בלוד ונמל חיפה, ובשאר התחומים הניחו לשני הצדדים היריבים להילחם ביניהם. יש הטוענים כי זה היה צעד מכוון מתוך רצון שאי הסדר ומצב המלחמה בארץ יגרום לכך שהאו"מ יחזור בו מתכנית החלוקה ובריטניה תתבקש להאריך את המנדט בארץ ישראל.
לאור זאת הבריטים לא שיתפו פעולה עם וועדת החמישה (וועדת הביצוע שמינה האו"מ) בטענה שהם עדיין אחראים למצב בארץ וכמו כן המשיכו בסירובם לאפשר עלייה חופשית של יהודים לארץ. בתחום הצבאי ניסו להמשיך ולשמר את החוק והסדר מעמדה ניטרלית מבלי לצדד בצד זה או אחר. בתחום הכלכלי הוציאו הבריטים את ארץ ישראל מגוש הסטרלינג, הוקפאו כספים של הסוכנות היהודית שהיו מופקדים בבנקים בבריטניה ולא ניתן היה לרכוש בהם ציוד צבאי שהיה נחוץ לצורכי המלחמה בארץ.

ביבליוגרפיה
א. לורך נתנאל, תולדות מלחמת העצמאות, ת"א, 1990.
ב. אילן עמיצור, מלחמת העצמאות בתוך המאבק לביטחון ישראל, ת"א, 1999.
ג. קדיש אלון (עורך), מלחמת העצמאות - מבט מחודש, ת"א, 2004.

הדפסה | שלח לחבר
חזרה