| המלחמה הלא סדירה בערים |
תנאים קשים במיוחד היו בירושלים שהייתה תחת מצור, הדרך לעיר נחסמה לעיתים קרובות, אספקה לא הגיעה בצורה סדירה והיה מחסור בנשק, תחמושת, מזון ומים. הערבים תקפו את המרכז המסחרי היהודי, בזזו חנויות של יהודים, מעל 40 חנויות נהרסו כשהמשטרה הבריטית לא מפריעה לבוזזים ולמציתים, אולם עצרה אנשי הגנה שניסו למנוע את הרעות האלה בעוון נשיאת נשק. הערבים צלפו על יהודים והפעילו מטעני נפץ בשכונות היהודיות. בפברואר 1948 (אדר תש"ח) התפוצצה מכונית תופת ליד משרדי העיתון "פלסטיין פוסט" בירושלים, בהתפוצצות זו נפגעו גם משרדי משטרת הישובים העבריים של אזור ירושלים. בסוף פברואר התפוצצו מכוניות תופת ברחוב בן יהודה בירושלים חמישים איש נהרגו ונגרמו נזקים רבים. מצב זה נמשך למעשה מייד לאחר החלטת החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר ועד אפריל 1948. יש לזכור שבתקופה זו הבריטים עדיין שלטו בארץ ולא אפשרו לכוחות היהודיים והערביים לפעול עם נשק ונערכו חיפושים לאיתור כלי נשק. באפריל הופעלה תכנית ד' שבמסגרתה החלו כוחות המגן היהודיים לנקוט ביוזמה ולתפוס את השטחים שיועדו למדינה היהודית. התכנית הצליחה והכוחות היהודיים הצליחו להשתלט על כל הערים המעורבות למעט ירושלים. כאשר הכוחות הבריטיים עמדו לעזוב את הארץ, היו חייבים היהודים להשתלט על השטחים אשר נועדו להיות המדינה היהודית. צעד כזה יאפשר ליהודים דריסת רגל כאשר הערבים יפלשו. למטרה זו נהגתה תוכנית מבצעית ("תוכנית ד'"). תוכנית זו אמורה הייתה להתבצע בשלבים אשר יותאמו לאופן וקצב נסיגת הכוחות הבריטיים. היעד הראשון של "תוכנית ד'" היה לפתוח את הדרך לירושלים ולמטרה זו תוכנן מבצע "נחשון". השם "נחשון", מקורו בדמות התנ"כית נחשון בן-עמינדב, אשר היה הראשון לקפוץ לים-סוף כשבני ישראל יצאו ממצרים. מבצע "נחשון" היה חלוץ בהיבטים רבים. הוא היה המבצע הגדול הראשון של ה"הגנה", והייתה זו הפעם הראשונה שכוח בסדר-גודל של חטיבה הופעל. לפני זה פעלה ה"הגנה" בסדר-גודל של פלוגה. כוח החטיבה הורכב משלושה גדודים ומנה כ-1,500 איש, שאורגנו במיוחד לצורך המבצע. לוחמי הכוח צוידו בנשקים צ'כיים אשר הוברחו לארץ ב-1 באפריל לשדה-תעופה חבוי בדרום. נשקים אלו חולקו בחשאי לחברי ה"הגנה", אשר נזקקו נואשות לנשק. שני מבצעים משמעותיים התקיימו לקראת מבצע "נחשון": הראשון התקיים ברמלה. ה"הגנה" פוצצה את מפקדתו של חסן סלאמה (מפקד צבא השחרור של המופתי). התקפה זו מנעה מכוחותיו של סלאמה לחבל בהכנות ה"הגנה" בשפלת החוף. במבצע השני, כוחות ה"הגנה" השתלטו על הקסטל, כפר ערבי שניצב בין ירושלים וקריית ענבים וחסם את הכניסה לירושלים. מבצע "נחשון" עצמו החל ב-6 באפריל (כ"ו אדר) באזור לטרון, כאשר כוחות ה"הגנה" כבשו את מחנה ואדי אל-צראר, חולדה הערבית, ודיר מוחסין. במקביל, תקפו כוחות פלמ"ח את הכפר בית מחסיר באזור באב-אל-וואד, ובכך פינו את דרך ההר לירושלים. 60 משאיות של הפלמ"ח עלו לירושלים ועימן אספקה. ב-8-7 באפריל (כ"ז-כ"ח אדר) החלו הערבים בהתקפות-נגד, בעיקר באזור מוצא. הקרב על הקסטל היה אכזרי. הכוחות היהודיים נהדפו לאחור. באופן מפתיע, עבד אל-קדר אל-חוסייני, אשר שב מדמשק כדי להילחם, נהרג בקרב. התברר כי הייתה זו מכה קשה לערבים, וב-10 לאפריל (א' ניסן), מיד לאחר מכן, נסוגו הערבים. אספקה יכלה לעבור כעת לירושלים, ועד ה-20 באפריל (י"א ניסן) חמש שיירות של אספקה וכוחות נוספים הגיעו לעיר. מצב זה, על כל פנים, נמשך תקופה קצרה בלבד. מייד לאחר מכן לא יכלו יותר שיירות להגיע בקלות לעיר ונאלצו לשוב על עקבותיהן, כאשר הדרך לירושלים נחסמה שוב. בכך החל המצור על ירושלים. ביבליוגרפיה א. לורך נתנאל, תולדות מלחמת העצמאות, ת"א, 1990. ב. אילן עמיצור, מלחמת העצמאות בתוך המאבק לביטחון ישראל, ת"א, 1999. ג. קדיש אלון (עורך), מלחמת העצמאות - מבט מחודש, ת"א, 2004. |
