| גדוד 35 וגדוד 57 |
גדוד זה צוייד, יותר מהר והשתתף יותר מאוחר בכמה מבצעים של החטיבה, ובכללם מבצע 'שוטר' - כיבוש כמה כפרים שחסמו את הכביש מתל-אביב לחיפה, כגון עין-רזיאל" (יולי 1948). שבועיים ימים לאחר פרשת אלטלנה הועבר כץ לגליל ונתמנה שם סגן-מפקד גדוד 102, שחנה תחילה במשטרת חלסה (היום קריית-שמונה) ואחר-כך במשטרת ראש-פנה. גדוד 35 השתתף אחר-כך (בדצמבר 1948) בקרבות פלוג'ה. אנשי הגדוד, אף כי לא הספיקו לקבל את האימון הצבאי הדרוש בשלבי היציאה מן המחתרת, זכו לשבחים מפי מפקד חטיבת אלכסנדרוני, הם עשו רושם מצוין, וגדודם היה בתקן מלא. על אף שלגדוד לא היה די ניסיון קרבי, עמד הוא יפה במבחן האש. היה זה בקרבות בעין-רזיאל שב"משולש הקטן" ובהתקפה על עיראק אל-מנשיה בדרום. ספר החטיבה גם מסכם ומונה ארבעה מבחנים, שבהם עמדו אנשי "גדוד 35": "מבחן האש והקרבות; מבחן הסבילות; מבחן המשמעת הצבאית; ומבחן חיי ההווי והתרבות ביחידה". גדודו של איתן לבני ("57"), ששובץ בחטיבת "גבעתי", מנה כ-770 איש, וצוותו: דוד גרוזברד ("אמציה") - סגן-מפקד; שמואל מייטין ("אמנון") - שליש; דוד רקנטי ("שאול"), יוסף זקצר וחנן ליפשיץ - מפקדי פלוגות. במשך הזמן קיבלו פיקוד על פלוגות: ישעיהו קליינמן-אביעם ואהרן שני. בסיס הגדוד נקבע בצריפין, ואחת מפלוגותיו, בפיקודו של יוסף בן-דור, השתכנה בכפר הנטוש בארקה והייתה אחראית לקו שבין בית-דראס ליבנה. הפלוגה הוציאה מדי לילה סיורים לאורך הקו המצרי וביצעה פעולות הטרדה ומודיעין. פלוגה זו הועסקה ללא הפסקה בהפגזות מצריות ובהתקפות אוויר מספיטפירים מצרים, כמו כן נשלחה, לפי בקשת מג"ד מחטיבת קרייתי, מחלקה חמושה להוצאת פצועים מן השטח לאחר קרב קשה עם כוחות "הלגיון הערבי" ליד הכפר צפריה, סמוך ל"כפר חב"ד" של היום. בימים 9-8 ביולי (א'-ב' בתמוז) התבלטו במבצע לפריצת הדרך לנגב: "הם קנו להם שם כלוחמים ממושמעים, אמיצים ומעולים כבר במבצע הבא של החטיבה: הוא מבצע "אנ-פאר" (אנטי-פארוק), ראשון למבצעי החטיבה בקרבות עשרת הימים". ביבליוגרפיה 1. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (ספר ששי), ת"א, 1980. 2. אוסטפלד זהבה, צבא נולד, ת"א, 1994. 3. בן גוריון דוד, יומן מלחמה, ת"א, 1982. 4. אבן דן, שנות שירות, ת"א, 1973. 5. ריבלין גרשון (עורך), חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, ת"א, 1964. 6. איילון אברהם, חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, ת"א, 1963. |