| "סכנת הפאשיזם היהודי" |
בישיבת הוועדה הפוליטית של מפ"ם - מפלגת הפועלים המאוחדת, שקמה בינואר 1948 לאחר איחוד בין מפלגות השומר הצעיר ואחדות העבודה - מיום ה-24 ביוני באו הדברים לידי ביטוי חד גם בהצעות גם בהחלטות. בעיקרן נסבו אלו על הצורך בכינון "מיליציה של פועלים" ו"ארגון תאים מפלגתיים בתוך הצבא"; "עניין המיליציה מוכרח לקום"; "נגשים דבר אחד: מיליציה שלנו" (אליעזר פראי), וכן מפי פראי: "עלינו לדאוג למפעלים שלנו ולמיליציה מפלגתית שלנו בכל משרדינו - כמות מסוימת של נשק, לאנשים מסוימים. מיליציה מפלגתית ניידת." בין ההחלטות שנתקבלו באותה ישיבה: "...להפריש כוח מזוין לתל-אביב - יחידה צבאית נאמנה להגנת-פנים; רצוי שיהיה כוח-מגן הסתדרותי כמיליציה פועלית - וזה צריך לכלול את ההגנה על כל מוסדות ההסתדרות וגם המפלגות הפוליטיות; ציוד בנשק למוסדותינו. דברים דומים נשמעו באותו יום בישיבת מזכירות המפלגה הסוציאליסטית היריבה, מפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י). "הפרשה לא נגמרה," הכריז פנחס לוביאניקר-לבני' "איש אינו יודע איך היא עלולה להשפיע... אין ספק שאם היא תתפתח עלולים מוסדות ההסתדרות לשמש אובייקטים טבעיים להתקפה ולהתפרצות... הגענו למסקנה שהכרחי להכין גם תגבורת שעלולה לבוא ברגע של צורך. היא מוכרחה להיות מבוססת על מקומות העבודה". ובין ההחלטות: "מלחמה בכל כוח בניסיונות להרוס את המדינה מבפנים". ביבליוגרפיה 1. ניב דוד, מערכות הארגון הצבאי הלאומי (ספר ששי), ת"א, 1980. 2. אוסטפלד זהבה, צבא נולד, ת"א, 1994. 3. בן גוריון דוד, יומן מלחמה, ת"א, 1982. 4. אבן דן, שנות שירות, ת"א, 1973. 5. ריבלין גרשון (עורך), חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, ת"א, 1964. 6. איילון אברהם, חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, ת"א, 1963. |