| הקרב על הבניין; כיבוש ואדי ניסנאס |
הסימן לפתיחת האש היה התפוצצות רימון, וברגע שהרמון התפוצץ ניתנה אש מרתקת מכל הכלים שהיו בידינו על הבניין והחבלן זחל עם תרמיל, הצמידו לבנין ואחרי ההתפוצצות נתהווה חור בבנין, דרכו התפרצה החוליה. הפורצים מצאו את עצמם בקומת-קרקע של הבניין, ללא גישה אל הקומות העליונות שבהן התבצרו הערבים. עמיאל ואנוכי חדרנו אחרי הפורצים לקומה התחתונה של הבניין ונתנו הוראות להצמיד חומר-נפץ נוסף שהבאנו אתנו לתקרה של הקומה הראשונה. פוצצנו את התקרה, זרקנו לתוך החור צרור רימונים וחדרנו לקומה השנייה. מצאנו שם עיראקי הרוג אחד והערבים האחרים שהיו בכל הבניין ברחו לכיוון ואדי ניסנאס. הקימונו עמדות על הגגות של הרובע היהודי הקרוב לשטח, וכן על הבית שכבשנו, ובינתיים ירד הלילה". ההסתערות על הבניין נפתחה בשעה 17.30 ונסתיימה בשעה 18.15 באין נפגעים לכוח התוקף. הקרב עצמו לא נמשך אלא 10 דקות ובבנין נמצאו אחר-כך מספר הרוגים, מפות, נשק ותחמושת. לאחר הכיבוש הונף על הבניין דגל עברי, ואז "אנשי הסביבה", כזכור לישראל הדני ממפקדי הפעולה, "מילאו את רחוב החלוץ בקטע שממנו אפשר היה לראות את הבית והריעו בשמחה כאשר הנפנו את הדגל על הגג". הצלחתה המהירה של הפעולה הביאה את עמיאל להחלטה מהירה ש"למרות שלא התכוונו לכך", כעדותו, "אפשר להמשיך בהתקפה על ודי ניסנאס ולנסות לכבוש שטח מכסימלי, כי ברור היה שכתוצאה מפעולה זו הערבים שבגזרה זו ייבהלו וקיוויתי שההתנגדות שאתקל בה לא תהיה חזקה". ואמנם, כזכור לדוד גליקסמן, "מספר ההרוגים הערבים לא היה רב כי הם לא נלחמו באופן ממשי". ההתקדמות החלה בשעות הלילה, עד לרחוב המלכים שבעיר התחתית, מקום שם נפגשו הכוחות עם אלה של ה"הגנה", שכן, "באותו זמן נלחמה ה'הגנה' בכל חזיתות חיפה". השטח הכבוש בידי האצ"ל הוכרז על-ידי עמיאל ל "אזור סגור" ועליו הפקיד ארבע גונדות לאחזקה וגם אנשי "אוצרון" לשמירה. מעט הערבים שנשארו בואדי ניסנאס,"מסרנו אותם לידי ה'הגנה', אם כי לא היה שיתוף-פעולה בעניין זה עם ה"הגנה". |
