משמר הירדן
למאגר התמונות

מול סכנת הפלישה
תגבורת שנעצרה, נשק שהוחרם
"ארגון וג'בוד" במשמר הירדן
ב-20.1.1947 (כ"ח טבת תש"ז) יצאו כמה עשרות חברי "ארגון "וג'בוד", גרעין-התיישבות בית"רי מיוצאי הגדוד השני של הבריגדה היהודית, להתנחל על אדמת המושבה משמר-הירדן שבגליל העליון. ראשיתו של הגרעין עוד בשנות השרות הצבאי ולאחר תום השרות, בשנת 1946, יצאו חבריו להכשרה בכפר-ויתקין, שם עשו שבעה חדשים: "כולם עסקו בעבודה חקלאית, מלבד שניים שקיבלו חופשה עד לעליה על הקרקע ושוב נמנע מהם לחזור למסגרת הגרעין השניים הם: דב גרונר (שהקריב את חייו בהתנגדותו ללא-פשרה לשלטון המנדטורי) ודב כהן (המכונה "שמשון", פורץ כלא עכו).
לאחר תום ההכשרה יצאו לראשון-לציון כ"פלוגת עבודה" ושם עבדו עד צאתם להתיישבות הקבע במשמר-הירדן. המושבה הוותיקה נתונה הייתה זה זמן רב בתהליך של עזיבות ומשבאו אליה המתיישבים החדשים לא מצאו בה אלא עשר משפחות בלבד.
"הסוכנות," כזכור לאליהו פריד, מראשוני הגרעין, "רצתה לאכלס מקום זה, השוכן בשער-הפלישה ההיסטורי לארץ-ישראל מצפון-מזרח, מהר כמה שאפשר. הייתה אמנם התנגדות מצד הקיבוצים בסביבה לקבל שכנים 'פורשים', אך הזמן דחק." עד מהרה נתברר שגם המשפחות ששרדו במקום לא כולן החזיקו מעמד וחלקן נטשו את המקום. עם פרוץ המהומות לאחר כ"ט בנובמבר פונו הנשים והילדים מן המשפחות הוותיקות ובמושבה נותרו רק 11 נפש, ביניהם אלעזר סגל, המוכתר, ונתן אדלר, מפקד ה"הגנה" במקום, שפיקד על תגבורת ה"הגנה" מאנשי הקיבוצים שבסביבה. ה"הגנה" והאצ"ל במקום קבעו במשותף עמדות-מגן וה"עמדות היו מחולקות", כעדותו של אברהם הלפרין, מפעילי "ארגון וג'בוד", בין כל אנשי המקום, ללא הבדל השתייכות ארגונית, והנשק הופעל על-ידי כל התושבים ללא הבחנה ארגונית".
ועדת-בטחנן משותפת - סגל, אדלר ושמואל בן-אברהם (בראון), מפקד האצ"ל במקום, - "ערכה את תכניות ההגנה ואת בנין העמדות שהוקמו על-ידי 'סולל-בונה'" (ש. בן-אברהם), ואילו ה"הגנה" ערכה שם קורס של מפקדי עמדות, שבו השתתפו גם חברי האצ"ל. שיתוף-הפעולה נמשך בדרך-כלל לשביעות רצונם של שני הצדדים וגם אם נתעוררו כפעם בפעם סכסוכים "הם מצאו פשרה בהתערבות אישית של אלעזר סגל ז"ל, אשר היה מכובד ומקובל על כולנו" (א. הלפרין).

הדפסה | שלח לחבר
חזרה