| ילדות ונעורים |
מנחם בגין נולד בברסט-ליטובסק, היא בריסק דליטא, בי"ג מנחם-אב תרע"ג (16 באוגוסט 1913) לאביו זאב דב ולאמו חסיה לבית קורטובסקי. כיוון שראה אוויר עולם בשבת "נחמו", נקרא שמו מנחם. אביו היה מזכיר הקהילה היהודית בעיר ומראשוני הציונים ההרצלניים בה. המשפחה הייתה עניה הייתה, אך אהבה וחום שררו בביתם הדל. ההורים הקנו לבתם (רחל הלפרין, שנפטרה ב-8 בספטמבר 1991) ולשני בניהם חינוך יהודי ציוני. האם הקריבה עצמה למען ילדיה - מנחם היה הצעיר בהם - ועודדה אותם לרכוש השכלה. כבר בגיל שנה היה מנחם "עד" למלחמה הראשונה בחייו - מלחמת העולם הראשונה. הוא ומשפחתו נאלצו לנטוש את ביתם ולנדוד בכפרים ובעיירות במזרח פולין. בתום המלחמה חזרו לבריסק ואז החל מנחם בלימודיו - תחילה ב"חדר", לאחר מכן בישיבה, בבית הספר היהודי "תחכמוני" של זרם "המזרחי" ובגימנסיה הממשלתית הפולנית, וגמור באוניברסיטת וארשה. בגיל 5 היה "ילד פיקח במיוחד, פעיל, מוכן תמיד ללמוד" - נזכרה כעבור כ-60 שנה מי שהייתה הגננת שלו. בגין, שכל ימיו שומר מסורת היה, נמנע מלכתוב בשבת בבית הספר. פעם אף קיבל ציון "בלתי מספיק" במקצוע האהוב עליו, לטינית, כיון שלא השתתף בבחינה אשר התקיימה בשבת. את מקצועו לעתיד בחר עוד בטרם היה לבר מצווה. בחיבור בכיתה על הנושא "מה תרצה להיות כשתהיה גדול?" - השיב "עורך דין", והסביר: "כדי לעזור לחלכאים ונדכאים". עד גיל 13 היה חבר ב"השומר הצעיר" כמו רוב בני הנוער היהודי. כחניך תנועה זו - אז תנועה צופית-לאומית, נעדרת גוון סוציאליסטי - נשא בגין את נאומיו הראשונים. ראשון שבהם - בהיותו כבן 10, באזני קהל שמנה כמה אלפי איש, בגן המרכזי בבריסק. היה זה בל"ג בעומר, בתום המצעד המסורתי של תנועות הנוער היהודיות. הילד דיבר עברית - וכבש את לב שומעיו. הוא עזב תנועה זו ובגיל 16 הצטרף לתנועת הנוער בית"ר. ב- 1930 שמע לראשונה בחייו את זאב ז'בוטינסקי אשר השאיר עליו רושם עז ובלתי נשכח. הוא היה למשפטן, ואם כי מעולם לא עבד כעורך דין, שימשה אותו השכלתו המשפטית בכל דרכו הפוליטית. ב-1931 החל ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת וארשה, התפרנס ממתן שיעורים פרטיים והיה מעורה בחיי הסטודנטים. אולם פעילותו הציבורית- תחילתה מוקדמת בהרבה. "קסמה לי בבית"ר הציונות השלמה, ארץ ישראל, מדינה יהודית בקרוב בימינו", - סיפר בגין לימים. לא אחת ספג יחד עם חבריו היהודים מכות - ולא פעם החזירו למכים מנה אחת אפיים. באוניברסיטה היה בין ראשי המארגנים של ההגנה העצמית של הסטודנטים היהודים נגד הפורעים האנטישמים. ב-1935 סיים את לימודיו והוסמך למשפטים ובעל תואר "מאגיסטר יורי". |
