טיהורה של מנשיה
הקרב על מנשיה, שנסתיים בניתוק הפרבר הגדול של יפו מגוף העיר, עדיין לא סיים את כיבוש העיר כולה, גם נדרשו מאמצים כדי לטהר את הפרבר עצמו. בעורף הלוחמים, שהגיעו אל הים, עדיין נמצאו שני מעוזים שבעבר הפילו חתיתם על העיר היהודית השכנה: תחנת המשטרה של מנשיה ומסגד חסן בק. תחנת המשטרה הייתה היעד הראשון לטיהור, אך משהגיעו אליה חיילי האצ"ל מצאוה נטושה. לכמה מהם הייתה זו חוויה מיוחדת, נוספת על חוויות שעה שבע בבוקר, כגון זו של יצחק גנצווייך, מבורחי כלא עכו ש"היה בין הראשונים שנכנסו לתחנה וזכה להוריד את ההודעה המכריזה על הפרס שיינתן למי שיביא למעצרו" (כיבוש יפו, עמ' 184).
אחר כך בא תורו של מסגד חסן בק. שלא כתחנת המשטרה היה המסגד מאויש בצלפים ובדרך אליו עדיין החזיקו מעמד כמה עמדות ערביות מבוצרות. התפקיד לכבוש את המסגד הוטל על המפקד יוסף שמחון, שנדון בשעתו למוות על ידי הבריטים, חונן והיה אחר כך בין בורחי כלא עכו, ו"גדעון" מסר לידיו דגל עם ההוראה להניפו על צריח המסגד כדי לבשר בצורה זו לתל-אביב את דבר שחרורה מסיוט הצליפה" (שם, עמ' 186).
ואולם שמחון והכוח שהוצב לפקודתו נאלצו תחילה לנהל קרב קשה נגד עמדה בצורה היטב ורק אחר שזו נכבשה התקדמו לעבר המסגד. לשם פנו גם כמה יחידות נוספות, לאחר שהגברו אף הן על מחסומים שעמדו בדרכן, ובכוחות משותפים התקיפו את "מבצר הצלפים" שגילה התנגדות וכפה על התוקפים קרב ממשך. המסגד נכבש, מגניו השליכו נשקם ונשבו והדגל הלבן, שהונף לאות כניעה, הוחלף עד מהרה בדגל הכחול-לבן.
לאחר הנפת הדגל נהרו למקום אלפי תושבים להודות ולהריע ללוחמים, גם לעודדם. למרות הניצחון במנשיה עדיין זקוקים היו לעידוד רב שכן נכונו להם ימי מבחן במערכה על כיבוש העיר כולה. גם היה צורך להשלים את טיהור מנשיה עצמה, וכבר למחרת בבוקר החלו סריקות על ידי משמרות מזוינים, מלווים ומודרכים על ידי אנשי ה"דלק". בסריקות של אותו יום נתגלו ונישבו כחמישים ערבים, רובם הגדול נושאי נשק, ביניהם אחד שהודה בחקירה כי נצטווה להישאר במקום לתפקידי חבלה. השבויים הוכנסו לאחר מבתי "כרם התימנים", שהותקנו בו סורגים, והופקדה עליו שמירה.
למפקד המקום נתמנה לוניה דבורין. "התנהגותם של השבויים," מעיד אבא שרצר, ראש ה"דלק" באותו זמן, "הייתה שקטה. ניכר בהם פחד, אולם הם עצמם התפלאו שאיש אינו נוגע בהם לרעה ושקיבלו מזון די צורכם. גם שרר שם סדר וניקיון למופת." השבויים הוחזקו באותו מקום עד שהוקם מחנה השבויים הכללי של צה"ל, ואז הועברו כולם לרשות הצבא.
הסריקות שלאחר אותו יום כוונו בעיקרן לגילוי מסמכים ומחסני נשק תת קרקעיים. באחד המחסנים נתגלתה כמות גדולה של תחמושת ובין המסמכים שנמצאו - תכניות לכיבוש תל-אביב, "שהכילו גם פרטים על הטבח שיערך ביהודים לאחר הכיבוש (כיבוש יפו, עמ' 199). באחת מפעולות הסריקה של ה-30 בחודש (כ"א ניסן) נתקלו אנשי ה"דלק" במטח יריות שנורו אליהם מתוך בית שבקרבת מסגד חסן בק. בחילופי היריות, שבהם נהרגו הערבים שהתבצרו בבית, נפלו חלל גם אהרון צוקרמן ("גונדר אהוד"), נח גריזק ("סמל מנחם") ואפרים הירש ("ראש קבוצה בניהו"). היו אלה קורבנותיהם האחרונים של כוחות האצ"ל מידי ערבים בקרב על יפו, ואולם בינתיים בה שלב חדש במערכה: העימות המזוין עם הצבא הבריטי בעיר.

הדפסה | שלח לחבר
חזרה