ההסכם האופרטיבי ממאי 1948
תנאיו המיוחדים של הרובע היהודי הנצור והמגע היומיומי שבין אנשי ה"הגנה" והאצ"ל במאבק המשותף להצלת הרובע הבשילו בראשית מאי הסכם אופרטיבי מפורט, שנחתם ב-4 בחודש (כ"ה ניסן) ונכנס לתוקפו למחרת היום:
I. הפיקוד והשיפוט העליון יהיו בידי מפקד ה"הגנה" באזור.
II. כוחות אצ"ל יהיו כפופים למפקד ה"הגנה" במקום בכל העניינים הצבאיים ובענייני משמעת.
III. כוחות אצ"ל ימשיכו להיות מאורגנים ביחידה אוטונומית שתשמור על האופי הקונספירטיבי ועל הקשרים עם שלטונם, בהגבלות הנ"ל.
IV. לכוחות אצ"ל יימסר גוש המכונה "גוש אורנשטיין" (גוש ניסן בק) להגנה ולפעולה במגרת הכללית של הגנת האזור.
V. מפקד האצ"ל בעיר העתיקה יצטרף למטה הטקטי של האזור.
VI. לאנשי אצ"ל יש זכות ליהנות מהשירותים הרפואיים וההיגייניים של האזור כמו לאנשי ה"הגנה".
VII. לשם חסכון בכוח אדם יהיה המטבח משותף.
VIII. כל חומר תעמולתי שיפורסם על ידי האצ"ל בעיר העתיקה טעון אישורו של מפקד האזור.
IX. מחסני המזון יאוחדו.
X. אנשי האצ"ל יאומנו במסגרת האמונים הכללית של האזור.
XI. פקודות הקבע, פקודות היום וכל פקודה של מפקד ה"הגנה" בעיר העתיקה תחייבנה את אנשי ה"הגנה" ואת אנשי האצ"ל.
XII. כל הפרה של הסכם תובא לבירור בפני השלטונות של שני הצדדים.
XIII. ההסכם נכנס לתוקפו מיום כ"ו בניסן תש"ח (5.5.1948).
בעקבות ההסכם אוחדו הכוחות תחת הפיקוד האחיד: 45 אנשי אצ"ל, 60 אנשי ה"הגנה" ועוד 30 מתושבי הרובע שהצטרפו אליהם. אנשי האצ"ל הציעו את מפקדם נתנזון לשמש סגנו של רוסנק, מפקד הרובע מטעם ה"הגנה", אבל פיקוד ה"הגנה" התנגד לכך, כעדותו של אברהם אורנשטיין, "מפקד קטע" מטעם ארגון זה ברובע היהודי: "התנגדנו למינוי "גדעון" כסגן מפקד האזור, כי אז לא הערכנו אותו.
חשבנו שאינו עולה על "מפקדי הקטע" האחרים. רק בהמשך הקרבות התגלה לנו גדעון כלוחם טוב". הערכה זו הייתה אחר כך לא רק נחלת המעטים שלחמו במחיצתו. בספר זיכרונותיו על הימים ההם כותב ד"ר דב יוסף, מושל ירושלים מטעם ממשלת ישראל הזמנית: "מפקד האצ"ל, איסר נתנזון, נהג באומץ לב ואף על פי שנפצע בידו נלחם יחד עם קומץ אנשיו והטיל את מרותו עליהם עד הסוף" (קריה נאמנה, עמ' 191).
"גדעון" נתמנה "מפקד קטע" בגוש המזרחי - אחד משני גושי הרובע שנחצו על ידי רחוב היהודים - בראשותו של אברה אורנשטיין. הגזרה, שנמסרה לפיקודו של "גדעון", כללה את רחוב בית אל מדרום, רחוב המיידאן ממזרח, עמדות ניסן בק ו"הקראים" ממערב. לאחר ההסכם מן ה-4 במאי (כ"ה ניסן) הודק שיתוף הפעולה בין שני הארגונים, וכעדותו של אורנשטיין "הדריך "גדעון" את אנשי ה"הגנה" בשעורי חבלה ואילו מדריכי ה"הגנה" הדריכו את אנשי האצ"ל בנשק ובלש"ב". מחיצות רבות נפלו ו"משפרצו הקרבות אחרי הפינוי טושטש לחלוטין החיץ בין שני הארגונים. שוב לא ההשתייכות הארגונית קבעה את היחסים בין החיילים אלא הקרב, הסכנה המשותפת ורוח ההקרבה" (אופיר, עמ' 134).

הדפסה | שלח לחבר
חזרה