| "מבצע שפיפון" |
פיקוד ה"הגנה" ראה חשיבות מרובה גם בשמירה על כללי שביתת הנשק, "כי בשם תלוי גורל השיירות בחסות הצלב אדום" (שם, שם). לא יעברו אלא ימים מועטים ודגלי הצבא האדום, המונפים ברובע מעל בתי חולים מלאי פצועים, יהיה מטרה לאש חיילי הלגיון הערבי. ליצחק אהרונוב זכור ש" הבריטים הערימו עלינו, עזבו את העמדות ובמקום מקלעים שמו מקלות כדי לעורר רושם שעדיין הם ישנם". על עזיבתם נודע למגינים, לפי עדותו, מפי זקנה קראית "שהייתה לה גישה חופשית לבריטים" ואז יצאו לסייר בעמדות ולברר תחילה אם לא מוקשה הסביבה, ואחר כך "תפסנו את עמדותיהם, אף מרוב חיפזון לא שמנו לב שכל העמדות היו מכוונות כלפי האזור היהודי, העוד הכיוון לרובע הערבי נשאר כמעט גלוי ובלתי מוגן. ואמנם למחרת התקיפו אותנו הערבים בכדורי שריון וכדורים רבים חדרו לעמדות שלנו". אחת העמדות שעזבו הבריטים עם התקרב מועד הפינוי, כזכור לאברהם אורנשטיין, הייתה ליד בית הכנסת של הקראים, סמוך לבית הכנסת ניסן בק, וכן זכור לו ש"התפקיד שהוטל על האצ"ל היה לתפוס את עמדות הקראים שהחזיקו בה הבריטים. לשם כך קיבל נשק מן ה"הגנה": תת מקלע פיני (באצ"ל נקרא "וש", קיצור של "ושינגטון"), רובים ו-3 סטנים". שימוש יעיל, שבזכותו נמנעו מן המגינים פגיעות בעמדותיהם, נעשה בפריסקופ פרימיטיבי, שהותקן על ידי נפח מקומי ביזמתו ובהדרכתו של "גדעון". הפריסקופ נעשה מפח בצורת ארובה, בסיסו 12X12 ס"מ וגבהו 80 ס"מ לערך. היו בו שני פתחים ובקצה כל אחד מהם הוצמדה מראה, וכל מה שנקלט בעליונה נקלט בתחתונה: "כך יכולנו לצפות מתוך עמדה על הנעשה בחוץ מבלי שניאלץ להיראות, כבצוללת" (מ. נתנזון). סגולה נוספת למכשיר שניתן לסובבו בכל הכיוונים ואפשר לאנשי העמדות לראות את הנעשה סביבם ברדיוס של 360. הפריסקופ הוחרם על ידי הבריטים באחד מחיפושיהם, אבל אחד החיילים החזירו בטעות למגינים. ב-13 במאי (ד' אייר), בשעה 3:30 אחר הצהריים, נטשו הבריטים את שער ציון והוא נתפס מיד על ידי הכוחות היהודיים. עם זאת נתפסה מחדש גם את העמדה הסמוכה "מצות" ובוצרה עמדת השער היחיד המקשר אותם עם העיר שמחוץ לחומות וכך עמד להימצא בידיהם שטח רצוף מן הרובע להר ציון, ששוחרר ב-19 במאי (י' אייר) על ידי הפלמ"ח. ואולם סמוך לשעת חצות הגיעו לשם נציגי "ועדת הקונסולים" בלוויית נציג יהודי "תורג'מן", אף היא בקרבת השער. עם תפיסת העמדות בסמוך לשער ציון ניתן בידי היהודים השער היחיד המקשר אותם עם העיר שמחוץ לחומות וכך עמד להימצא בידיהם שטח רצוף מן הרובע להר ציון, ששוחרר ב-19 במאי (י' אייר) על ידי הפלמ"ח. ואולם סמוך לשעת חצות הגיעו לשם נציגי "ועדת הקונסולים" בלוויית נציג יהודי ונציג ערבי ופתחה בשיחות עם הפטריארך הארמני שתבע מן הכוחות היהודיים לפנות את עמדותיהם שברובע הארמני. בסופו של משא ומתן מייגע הוסכם לפנות עמדות אלו, ובכללן את "עמדת הצלב" שעל גג הכנסייה היוונית, שחלשה על חלק ניכר מרחובות הרובע היהודי וסמטאותיו. למחרת היום תפסו הערבים את העמדות, התבצרו ב"עמדת הצלב" ומיד פתחו באש על הרובע. עמדה זו וכמה נוספות בקרבתה חלשו עם על השטח שבין הקצה הדרומי-מערבי של רחוב היהודים (ה"חכורה") לבין שער ציון ועתה שוב לא ניתן להחזיק בחומת השער. החומה נעזבה וכך נפל השער היחיד שהיה ברשות היהודים. |