בן שרה וזלמן
נולד בירושלים
בז' בתשרי תרפ"ו , 25/9/1925
שרת באצ"ל
נפל בקרב
בכ"ד באייר תש"ח , 2/6/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: סביבת ירושלים
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים
אזור: א, חלקה: 11, שורה: 03, קבר: 03.
|
מ.א. 0172486
בן 22 בנפלו
|
קורות חיים:
יצחק היה מגן לירושלים הנצורה. הוא נלחם בשיך ג'ראח ובקטמון, בשער יפו, בהר-ציון ובמוסררה. בין הראשונים היה לכל סכנה.
נפל במחנה שנלר ונקבר בשייך באדר א' וביום כ"ח באלול תש"י (10.9.50) הובא למנוחת עולמים בהר-הרצל.
יצחק נולד בירושלים, למד בבית הספר "מעלה" ואחרי כן בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנות לימודיו האחרונות, בגיל שש-עשרה, הצטרף לארגון הצבאי הלאומי, השתתף בהפגנה נגד "הספר הלבן" בחיפה ונפצע בראשו בשעה שחש לעזרת חבר פצוע.
בירושלים סיים קורס למדריכים של פלוגות הנוער, ובמהרה קיבל תפקידי פיקוד והדרכה. בעל הדר ונעים-הליכות, אמיץ-לב ומחונן, נתחבב על כל יודעיו, ובעיקר חיבבוהו אנשי קבוצתו, אשר כינוהו בשם "חקי". גבה-קומה היה, חסין, עליז וגם נחבא אל הכלים.
בן שמונה-עשרה התנדב לבריגדה היהודית, השתתף בקרבות על הסניו שבאיטליה ועלה בדרגה. בבלגיה ובהולנד לקח חבל פעיל בארגון תנועת ההעפלה. בהיותו בבריגדה, קיים קשרים הדוקים עם אצ"ל, וביקש שישלחו לו את "חרות" המחתרתי להפצה. ביום שהוצא פסק-דין המוות על אבשלום חביב - איש קבוצתו לשעבר, התגנב לביה"ד הצבאי כדי להיפרד ממנו.
בשנת 1947 נתקבל לאוניברסיטה במיאמי, ארה"ב, אך חזר בו: "לא אסע, גם בירושלים אוניברסיטה, ימים קשים מחכים לנו בארץ, ולא אזוז". והוא נשאר.
עם התחלת התקפות-הדמים של הערבים, עזב את אצ"ל באמרו: "עכשיו כבר נלחמים הכל, הולך אני למקום שיש שם כלים רבים", אל חברתו כתב: "אם אפול, משאלתי שיהיה זה רק בירושלים, ובעולם האמת אמצא את החברים הטובים והיקרים שלי". ולאביו: "הקרב הכל למען ירושלים, כי היא בירת המדינה ואין ישראל שלמה בלעדיה".
בית החולים "מרפא יצחק" בנתניה נושא את שמו, וכן גם בניין "ג'רוסלם פוסט בירושלים "בית יצחק".
|
|
