בת מרים ויצחק
נולדה באוסטרליה - מלבורן
בכ"ט בטבת תר"צ , 29/1/1930
שרתה באצ"ל
התגייסה ב1945
נפלה בקרב
בד' בסיון תש"ח , 10/6/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: יהודיה - יהוד
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: תל אביב- קרית שאול - קבר אחים
בעלת
עיטור הקרב
|
בת 18 בנפלה
|
קורות חיים:
כאשר תקפו כוחות הלגיון הערבי את הכפר יהודיה, שנכבש על-ידי אנשי אצ"ל, נמצאה רות ליד מרכזיית הטלפון וקיימה את הקשר בין המטה ובין העמדות הקיצוניות.
אחרי מאמצים נואשים להדוף את השריון הכבד ואת חיל הרגלים הרב, ניתן אות הנסיגה. גם רות עמדה לסגת במכונית עם חבריה, אולם בשמעה כי אחת מחניכותיה, מרים אהרוני, נשארה בעמדת תצפית במרום המסגד, פנתה בריצה לעברה כדי להצילה. היא לא שעתה לדברי חבריה, שניסו לעכבה. היא נעלמה מעיניהם ולא נראתה עוד. חייל אצ"ל שחזר מהשבי וערבים שנחקרו, סיפרו כי ראו שתי גוויות של נערות עבריות מוטלות בככר השוק של יהודיה. היו גם שמועות כי נפלה בשבי "הלגיון". אולם כל המאמצים, בכלל זה התערבות "הצלב האדום", כדי לקבוע בוודאות מה אירע, עלו בתוהו. רק כעבור ארבע שנים נאספו עצמותיה, וביום י"א באייר תשי"ב (6.5.52) הובאו למנוחות בקבר אחים בקרית שאול.
אביה, יליד אוסטרליה, חונך ברוח לאומית, ובהיותו כבן שלוש עשרה שלחוהו הוריו ארצה כדי ללמוד בגימנסיה "הרצליה" שבת"א. עם שובו לאוסטרליה, נשא לאשה נערה ארץ ישראלית שבאה לשם. משנוכחו השניים, שהיו חדורי אהבה לעם ולארץ, כי לא יוכלו לחנך את ילדיהם ברוח זו באוסטרליה, עלו עמם ארצה, בשנת 1935, והשתקעו בת"א. כאן קיבלה רות את חינוכה והשכלתה. כשנתיים השתייכה לתנועת הצופים.
בשנת 1945 הצטרפה לשורות אצ"ל, ופעילותה הרבה עלתה לה בהפסקת לימודיה, אף שהצטיינה בלימודיה במחלקה השביעית של גימנסיה " "שלווה", נכנעה ההנהלה ללחץ אנשי ה"הגנה" וסילקה אותה. ידי רות לא רפו. אדרבה, היא הגבירה את פעילותה ועשתה חיל בתפקידים שונים. אחרי שהוכיחה את כשרה ומסירותה בעבודות תעמולה, גיוס וקשר, הועברה לקורס סגנים. המפקדת רות הנערה התמירה בעלת התלתלים הזהובים והעיניים הירוקות התחבבה על כל חניכותיה. הן אהבוה אהבת נפש וניסו להידמות אליה.
עם פרוץ המלחמה בערבים, יצאה עמן לשמירה בעמדות הגבול. במערכה על יפו הצטיינה במילוי תפקידי עזרה ראשונה. לאחר מכן עברה ליהודיה, מקום שם עלתה לה מסירותה כמפקדת למופת, במחיר חייה.
|
|
