| "התותח הקדוש" |
"לכן ברכה היא שהאוניה נשרפה עם הנשק הזה ומבורך התותח שפגע בה ("הארץ"). "יבורך הוא התותח אשר הפציץ את האוניה הזו. הוא ראוי לעמוד ליד בית-המקדש" ("על המשמר"). ראשי האצ"ל מצדם יצאו להסביר לציבור כי לא ברכה הייתה כאן אלא היפוכו של דבר: טרגדיה, שסיבתה הראשונה - שיבוש לוח-הזמנים. "העובדה הטרגית ביותר בפרשת 'אלטלנה'", כותב מנחם בגין בספר זיכרונותיו, "היא שהאוניה איחרה לבוא. לו הגיעה אניית הנחיתה לחופי הארץ עם ביטול השלטון הבריטי כלומר במחצית חודש מאי, היה מצב האומה כולה שונה לגמרי" (המרד, עמ' 211). מפקד האצ"ל מצייר תסריט משוער של התפתחות המלחמה אילו הגיעה "אלטלנה" במועד, וכך היה הארגון מעמיד לרשות המערכה "10-8 גדודים מצוידים במלוא הנשק והתחמושת ...בהתקפתנו הראשונה היינו כובשים את רמלה. עיר ערבית זו, שעליה שמו חיילי הארגון הצבאי הלאומי מצור כדי למשוך, לפי בקשת מפקדת ה'הגנה', כוחות אויב מחזית לטרון, נטתה ליפול ...אולם המחסור בנשק ובתחמושת היה לנו לרועץ. לא יאומן כי יסופר אולם עובדה היא, כי המדובר היה בסך הכול בכמה מאות רובים ובציוד הנוסף, ואלה לא היו בשביל חזית רמלה לא לנו ולא למפקדת ה'הגנה' ולא למפקדת צבא ישראל. שלוש מאות רובים, או שישה אחוזים ממספר הרובים שהוטענו בבטן 'אלטלנה'... לו היה לאל ידנו לכבוש את רמלה בימים ההם - והכיבוש היה תלוי רק בכמות נשק נוספת - היו הכוחות העבריים המאוחדים שוברים את מפרקת האויב בחזית לטרון ושוב היה מצבנו האסטרטגי משתנה מיסודו, עדי ירושלים, עדי הר הבית השדוד ועד בכלל... עם נפילתה של רמלה היה נחרץ מאליו גורלה של לוד. כך היינו מכים את האויב בחזית המרכזית בשלב הראשון של הפלישה ולא אחרי ה'הפוגה' הראשונה; והכוחות היו פנויים, בשלב השני, להסתערות רבתי על 'המשולש'. בדיבור אחד: היינו עומדים היום - לפחות - על הירדן" (שם, עמ' 212). כבימי ה"סזון" מן השנים 1945-1944 כך גם הפעם נשמעו בשורות האצ"ל קולות התובעים השבת מלחמה שערה. בין התובעים - גם מקרב הפיקוד הבכיר. ואולם, כאז כן עתה, הטיל מפקד הארגון את כל כובד משקלו למניעת מלחמת האזרחים. לאחר שהשמיע דבריו לפני 200 המפקדים מאזור תל-אביב וקרא להבלגה מוחלטת, "שום קול", כעדותו של שמואל כץ שהיה עם המתכנסים, "לא הושמע נגד קריאתו של בגין. היו רק אחדים שהצהירו הואיל ובירושלים מוסיף האצ"ל להתקיים הריהם בוחרים ללכת לחזית ירושלים" ("יום האש" עמ' 419). |