| ההפלגה |
באותו יום חזר נתן גרמנט ומסר לרב-החובל את ממצאי סיוריו בחופי הארץ וכי חוף הים בתל-אביב, מול רחוב פרישמן, נבחר למקום הנחיתה. כעבור יומיים, ה-11 ביוני (ד' סיוון) בשעה 8 בערב לפי שעון צרפת, הרימה "אלטלנה" את עגנה ויצאה לדרכה כשעל סיפונה 940 איש ואישה, יוצאי 15 ארצות. באותו יום נכנסה לתקפה ההפוגה בקרבות בארץ-ישראל, וכך נודעה משנה-חשיבות למידת סודיות מירבית בכל הקשור בהפלגת האנייה. גם מפקדת האצ"ל לא קיבלה הודעה על ההפלגה. ואולם עד מהרה נתברר כי אמצעים אלה לא הועילו. למחרת היום, לפנות ערב, הודיע רדיו לונדון למאזיניו, בהסתמך על סוכנויות-הידיעות "אי. פי." ו"רויטר", על הפלגת האנייה מנמל פורט דה-בוק בכיוון לארץ-ישראל, כשעל סיפונה "כאלף מתנדבים יהודים" ועמם גם "מטען נשק גדול". חישוף הסוד העלה דאגה גם בפיקוד "אלטלנה" גם במפקדת הארגון, שקלטו את השידור; פיקוד האניה - מפני פגיעה אפשרית מצד הצי הבריטי; מפקדת הארגון - מפני תוצאות גילוי ההפרה של תנאי ההפוגה השוללים הבאת ציוד צבאי ואנשים בגיל צבא. לבגין זכור שאמר אז לחבריו שהיו עמו: "יהיה יחסנו ל"הפוגה" אשר יהיה... איננו רשאים לקחת על עצמנו אחריות לתוצאות האפשריות של הפרתה" (המרד, עמ' 212). מיד הוחלט לעכב את בואה של האניה אל חופי הארץ, צפורה לוי-קסל ("יעל"), האלחוטאית של האצ"ל, שהייתה עם מפקד הארגון וחבריו באותה שעה, העבירה אל "אלטלנה" שדר שתוכנו:"לא להתקדם, לחכות להוראה). "יעל" נאלצה לחזור על שידוריה שעות ארוכות, שכן לא קיבלה אישור שאלה-נקלטו ולפיכך הורץ גם מברק אל שמואל כץ בפריס, אבל גם הוא נתקל בקשיי-קשר. אחר-כך נתברר כי השדר נקלט פעם אחת ב"אלטלנה", הובנה ההוראה שבו אבל לא הובן פשרה. סתמיות ההוראה הטילה מבוכה גדולה בפיקוד האניה, ובכלל ההרהורים החשש שסיבתה סכנה מידית האורבת לה. גם הם גם כץ בפריס שקלו אפשרות להיכנס לאחד הנמלים, ואולם הכריע החשש ששלטונות הנמלים ינהגו בהתאם להוראות ההפוגה ויעצרו את האניה עד לסיומה של הפוגה זו. ניכר שבשאלת חומרתה של הפרת ההפוגה היה "מעין חוסר חפיפה במחשבתנו", כעדות כץ, "...בגין לא היה מוכן להפר את ההפוגה בלי הסכמה מוקדמת מצד ממשלת ישראל; אנחנו סבורים היינו כי ממשלת ישראל תתן את ברכתה לעובדה מוגמרת" (יום האש, עמ' 399). הנחה זו, שבגללה לא עוכבה ההפלגה מפורט דה-בוק, אף-על פי שצפויה הייתה הכרזתה הקרובה של ההפוגה, היא שהייתה גם ביסוד הוראה שניתנה עתה לרב-החובל: להמשיך לשוט בכיוון לארץ ולא עוד אלא לזרז את מהלכה "במלוא 14 קשריה". בקרבת חופי הארץ ודאי יינתן גם לקבל קשר טוב יותר עם הפיקוד בתל-אביב. |
