| אולטימטום למנחם בגין |
עם זאת "קיבל מא"ז קיבוץ 'מעברות', נסים נסימוב, הוראה טלפונית מן הנפה להציב - עד בוא הצבא - מחסום על הגשר הגדול שבכביש הראשי חדרה-בית-ליד הסמוך לשער המשק (ברנר, עמ' 713). חברי כפר-הדייגים "מכמורת", שסייעו בהורדת האנשים והנשים מן האנייה והמשיכו לסייע גם בפריקת הנשק, קיבלו הוראה מן החטיבה להפסיק זאת ולהסתלק מן המקום והם מילאו את ההוראה. כעבור זמן הופסק גם שיתוף הפעולה מצד חברי כפר-ויתקין, והחלו ההיתקלויות הראשונות בין אנשי האצ"ל ואנשי הצבא. אוטובוסים אחרונים שהובילו את היורדים מן האנייה אל בית-העולים של נתניה נעצרו על-ידי משוריין ובו חיילים מזוינים, אבל המשוריין נעקף והאוטובוסים המשיכו בדרכם. בשעת-ערב מאוחרת נתקל רכבו של מפקד האצ"ל במחוז נתניה. א. אסף, בדרכו אל החוף, במחסום על גשר נחל אלכסנדר וכאשר ניסה לעקוף את המחסום נורה והשיב אש, אבל לא היו נפגעים משום צד ואסף המשיך לנסוע בכיוון החוף בדרך צדדית. איתן לבני, מפקד גדוד 57 מחטיבת "גבעתי", שהגיע למקום לפגוש את באי האנייה, שרבים מהם היו מחניכיו ועוזריו בסניפי האצ"ל באירופה, פגש ביניהם את יוסף קרמרמן - ממפקדי הארגון שנשלחו בשעתם לסניפי הגולה לאמן את אנשיהם - ויצא עמו לכיוון תל-אביב. גם מכוניתו נעצרה ליד אחד המחסומים. חבריו למפקדת הארגון ח. לנדאו וב. עמיצור, שיצאו מתל-אביב לכפר-ויתקין, נעצרו במבואות הכפר ונאלצו לחזור כלעומת שבאו. ליד גשר אלכסנדר נעצרו, בדרכם אל מפקד הארגון, גם ד. גרוזברד וי. אביעם, והם נאלצו להגיע לשם דרך החולות. בפגישתם עם בגין "שמעו ממנו כי כוחות-צבא הטילו מצור על השטח ותפסו עמדות סביב החוף, והוא עצמו - כדבריו - לא מבין על מה ולמה" (נקדימון, עמ' 197). כוחות הארגון החלו תופסים אף הם עמדות ומציבים מחסומים משלהם במקומות שונים; כך תפסו עמדות בגדה המערבית של נחל אלכסנדר והעמידו משוריין, מכונית-משא ואמבולנס למחסום על הגשר. לפנחס ואזה זכור שקרוב לחצות נתקל במחסום שהציבו אנשי האצ"ל על פני הגשר.שבכביש הגישה לכפר-ויתקין. הצעד הבא לאחר פרישתם של כוחות צה"ל בסביבת החוף היה מתן אולטימטום לכוחות האצ"ל, למסור את כל הנשק שפורק בחוף ולהודיע על היענות חיובית לדרישה תוך 10 דקות: "האולטימטום נוסח בידי י. גלילי והודפס במכונת-כתיבה על-ידי פקידת המטה; המח"ט דן אפשטיין (אבן) חתם עליו ב-21.6 (י"ד סיוון) בשעה 01:15" (ברנר, עמ' 135). וזה לשון האולטימטום: אל: מ. בגין בפקודה מיוחדת מאת ראש המטה הכללי לצבא-ההגנה-לישראל אני מצווה להפקיע את כלי הנשק וחומרי המלחמה שהגיעו לחוף מדינת ישראל בתחום פיקודי לרשות ממשלת ישראל. הוטל עלי לדרוש ממך למסור את כל הנשק שהגיע לחוף לרשותי למשמרת ולהודיע כי עליך לבוא בדברים עם הפיקוד העליון. אתה נדרש למלא אחר פקודה זו מיד. באם לא תסכים למלא אחר הפקודה אנקוט מיד בכל האמצעים העומדים לרשותי כדי להוציא לפועל את הפקודה ולהפקיע את הנשק שהגיע לחוף הארץ מרשות פרטית לרשות ממשלת ישראל. עלי להודיעך, כי כל השטה מוקף על-ידי יחידות-צבא בזיון מלא ושריונים, והדרכים חסומות. אני מטיל עליך את כל האחריות לתוצאות שתיגרמנה במקרה של סרוב למלא אחר פקודה זו. העולים - בלתי מזוינים - יורשו לנסוע אל המחנות כפי שנקבעו על ידך. ניתנת לך בזה ארכה של 10 רגעים למתן תשובה. מפקד החטיבה |