| תגובת מפקדת האצ"ל - "מבצע עין-גדי" |
להלן מובאות במסמך שבע החלטות שקיבלה מפקדת הארגון: וראשונה בהן: "חיילי הארגון הצבאי הלאומי אינם מכירים. עוד בממשלה הזמנית הבלחי-נבחרת של מדינת ישראל ודורשים - יחד עם המוני העם - את התפטרותה המיידית ואת העמדתה לדין העם". משום כך גם "מתבטלת בזה ההוראה שניתנה לחיילי האצ"ל להתגייס לצבא ההגנה לישראל' ולהישבע לו אמונים. ואולם "בשים לב לעובדה שהאויב הבריטי ושכיריו הערבים מוסיפים להתנכל לעצם קיומו של העם ולשם מניעת שפיכת-דמים איומה בין יהדרם ליהודים בעצם ימי הסכנה - ניתנה היום הוראה לחיילי הארגון הצבאי הלאומי בשטח מדינת ישראל לא להפעיל נשק בשום תנאים". מאחר שבחוגים שונים ומעל דפי עיתונים נתפרשו הדברים כאילו יחדש הארגון קיום צבאי עצמאי בתחומי מדינת ישראל פרסמה המפקדה הודעה מיוחדת, המטעימה שההחלטות "לא שינו ואינן משנות את החלטתנו היסודית לא לקיים חטיבה צבאית בשטח מדינת ישראל" (המשקיף, 25.6.48). כלפי פנים ראה מפקד הארגון להבהיר שביטול ההוראה לאנשי הארגון להתגייס לצה"ל אין פירושה יותר מזה. לשמואל כץ, שהגיע לארץ למחרת שרפתה של "אלטלנה", זכורה פגישתו עם מנחם בגין באותו יום ובה אמר לו מפקדו בין השאר: "אנו נקים מפלגה מדינית. בינתיים עלינו להשפיע על אנשינו שייכנסו לצבא: עכשיו הרי זה הצבא שלנו לא פחות מאשר של בן-גוריון" (יום האש, עמ' 418). הדברים הובהרו באותו יום גם באסיפה מיוחדת שכונסה בתל-אביב בהשתתפותם של כ-200 מפקדים. באזור תל-אביב, וגם במקומות אחרים בארץ, נמשך אותה שעה "מבצע טיהור" ועמו מבצע שקראו לו "עין-גב" ובמסגרתו נעצרו 24 מפקדים נוספים של האצ"ל והוחרם נשק בריכוזי הארגון בשומרון: זיכרון-יעקב, בנימינה, נחלת-ז'בוטינסקי וחדרה. חיפוש נערך בדפוס "ספר", שבו נדפס "המשקיף",-העיתון היומי הרביזיוניסטי, ובחיפה הותקף הבית ברחוב בן-שמן, ששימש מועדון להצה"ר ולבית"ר, הוחרמו כרטיסיות ונעצרו פעילים. למעשה נמשכו פעולות "טיהור" עד ה-27 ביוני (כ' סיוון) ואז שוחרר יגאל אלון מתפקידו כאחראי על המבצע. עד מחצית יולי שוחררו כל העצורים פרט למרידור, לנקין, קוק, עמיצור ומשה חסון היושבים בכלא בית-שאן. החמישה שוחררו ב-27 באוגוסט. גדוד האצ"ל 57 שבחטיבת "גבעתי" פורק. בגדוד השני - 35 - שלא פורק הועברו מפקד הגדוד וסגנו ליחידה אחרת. רובם הגדול של באי "אלטלנה" התגייסו ליחידות-צה"ל שונות וקצתם עברו לירושלים. 17 מהם נפלו אחר-כך בחזיתות המלחמה. מספרם של חללי האצ"ל בכל שלבי העימות של פרשת "אלטלנה" היה 16. ארבעה נפלו בחוף כפר-ויתקין, שניים ליד המחסום של בית-דגן 10 (ביניהם 4 מבאי האוניה) ביום שרפת האוניה - על סיפונה או באזור החוף. מכוחות צה"ל נפלו שלושה: שניים בכפר-ויתקין, אחד בתל-אביב. האוניה הוחרמה אולם עמדה תקופה ממושכת על הסרטון מול חוף פרישמן - עדות דוממת לאיוולתם של בני אדם. אחר-כך הוטבעה ע"י חיל הים. |