בת חנה ואהרן
נולדה בתל אביב
בכ"ב בניסן תר"צ , 20/4/1930
שרתה באצ"ל
נפלה בקרב
בכ"ב בניסן תש"ח , 1/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: יפו
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: גבעתיים - נחלת יצחק
|
בת 18 בנפלה
|
קורות חיים:
בימי סעור הקרבות על יפו, כאשר נדרשו כמויות רבות של תחמושת ורימונים לחזית, עשתה ציונה ימים כלילות בבית המלאכה לייצור נשק, בעלית גג ברחוב מזא"ה 71 בתל-אביב.
בקצב מוגבר עבדה בהכנת התחמושת הדרושה, ורק כאשר כאבו פרקי ידיה, כאשר תקפתה סחרחורת אחר שעות רבות של טיפול בחמרי נפץ, "חטפה" תנומה קלה; אחר כך שבה רעננה ומלאת-מרץ כתמיד לעבודתה. בדרך זו תרמה את חלקה בכיבוש יפו.
בשעת מילוי תפקיד קשה ומסוכן זה נפלה, כאשר התפוצץ בבית המלאכה מטען של חומר נפץ. יגון היתמות הטביע את חותמו על ציונה מילדותה. כבת שלוש-עשרה נתייתמה מהוריה ואחר שסיימה את ביה"ס "השחר" בתל-אביב, התחילה ללמוד תפירה. את שכר-עבודתה כתופרת מסרה לפרנסת בני הבית, ואת יגונה ועצבונה השכיחה בטיולים. במראות הנוף המרהיבים מצאה פורקן, אחר ישיבה גחונה ליד מכונת התפירה במשך שעות רבות.
עם הצטרפה לשורות הארגון הצבאי הלאומי, היה עליה לוותר על ימי הנופש והטיולים, אולם היא היתה אומרת כי אף במרתפים גדולה האורה, כאשר מהדהדת בין כתליהם אמת גדולה.
התמורה הגדולה בחייה חלה כאשר בחרה, להפתעת מפקדיה, לעבוד במחלקת הייצור. עליזה ושמחה היתה כאשר לא שמחה מעולם, כי חשה שהיא שותפה פעילה במעשה הגואל.
|
|
