הגת הביזנטית ברחובות - (רח' דוניקוב) עם סיום העונה הראשונה בוצעו במגרש עבודות חפירה ע"י טרקטור ובמהלכן נפגע, בפינה שלא נחפרה מקודם, מתקן שכלל רצפות פסיפס לבן במפלסים שונים. לאחר בדיקת המקום, ומשהוברר שמדובר במתקן גדול, הוחלט להרחיב את החפירה לכיוון זה. במקום נערכו שתי עונות בנות שבועיים כל אחת, באפריל וביוני 1976, נחשף רובו של המתקן, חלקו הדרום-מזרחי נהרס ע"י הטרקטור, וחלקו הדרום-מערבי נמצא בשטחה של חצר סמוכה ולא נחפר. נראה שמדובר בגת לדריכת ענבים, המצטיינת בגודלה (12.50 X 1.10 מ' - 140 מ"ר), במורכבותה (עשר בריכות בשלושה מפלסים) ובסימטריות שלה. זו אולי אחת מהגתות הציבוריות הנזכרות בתלמוד (תוס' אהלות, יח' יג'). שכן קשה להניח שגת גדולה כזאת שמשה אדם פרטי. גם התאים, המיועדים להנחת סלי הענבים, מרמזים שהגת יועדה לתוצרתם של כורמים אחדים. אזור רחובות ידוע בכרמיו הנרחבים בתקופת המשנה והתלמוד, ומציאותה של גת כזאת אינה מפתיעה. המתקן מורכב משלושה חלקים: משטח דריכה, או גת עליונה, שלוש בריכות היקוות או יקבים ממזרח לו, וששה תאים בהם הושמו הענבים שהובאו מהכרם מצפון, ממערב ומדרום למשטח. שיטת הבנייה בכולם דומה - הקירות נמוכים, בגובה 0.60 מ' לערך ומטוייחים היטב בטיח אפור עבה. הרצפות בנויות מאבני פסיפס לבנות גסות, שאורך צלען 4-2 ס"מ. במקומות בהם נפגעה הרצפה היא חודשה כולה או תוקנה ע"י תקיעת שברי הרס רבים במאונך בתוך שכבת טיט, זה ליד זה. בשעה שמשטח הדריכה ותאי האחסון נבנו על-פני הגבעה, נבנו בריכות ההיקוות בתוך בור גדול שנחצב בסלע הכורכר הקשה לעומק של כ-1.50 מ'. משטח הדריכה או הגת העליונה. מידותיה 6 * 5.5 מ' לערך, מוקפת בקירות נמוכים מטוייחים. ברצפת הפסיפס נעשו תיקונים רבים בחרסים או באבנים שטוחות. במרכז המשטח נקבע בתוך האדמה גליל אבן גדול, כשגובה פניו במפלס הרצפה. קוטרו 1.6 מ' ורוחבו כ-0.80 מ'. הוא עשוי מאבן גיר קשה ומשקלו לפחות 2 טון. במרכזו חצוב בור מפולש בעל חתך מרובע, שאורך צלעו כ-0.50 מ'. בתחתית החור, המרוצפת באבנים קטנות, מרזב קטן היוצא לכיוון צפון. אבן זו, הנקראת בתלמוד "תפוח", היא כנראה חלק ממתקן ללחיצת הקליפות שנותרו אחרי דריכת הענבים, על מנת להפיק מהן את שארית המיץ. מתקנים דומים נמצאו בגתות בשבטה, סמוע ועוד. בקירת המזרחי של משטח הדריכה נקבע מרזב גדול עשוי מחוליית אבן אחת, שנועד להוליך את התירוש לבריכת ההיקוות המרכזית. אורכו 0.65 מ'. רוחבו 0.40 מ'. במרכזו חור קטן שנועד לשקע חלק מהזגים והקליפות שזרמו עם התירוש. בריכת ההיקוות או הגת התחתונה, או היקב. בגת רגילה יש יקב או בור היקוות אחד. בגתות גדולות יותר, כמו זו שבמוזיאון הארץ וזו שבשבטה, יש שתי בריכות היקוות בשני מפלסים שונים. כאן נחשפו שלוש בריכות בשני מפלסים: בריכה מרכזית, במפלס תיכון, אליה זרם התירוש ממשטח הדריכה הגבוה יותר דרך המרזב הגדול, ושתי בריכות היקוות עמוקות במפלס תחתון, אליהן זרם התירוש מהבריכה התיכונה. הבריכה התיכונה מידותיה 2.30 * 0.80 מ'. רצפתה עשוייה כולה מחרסים תקועים אנכית בטיט. במרכזה נחשף קנקן חרס ששימש לשיקוע ושהיה מלא במשקע גירי לבן. ממולו, בדופן הבריכה, נקבע מרזב קטן עשוי מצינור חרס שאורכו 0.20 מ' רקוטרו 5 ס"מ. מרזב זה הוליך את התירוש מהבריכה התיכונה לבריכה העמוקה הצפונית. חלקה המזרחי והדרומי של הבריכה התיכונה ורוב הבריכה העמוקה הדרומית נהרסו ע"י הטרקטור. אך ניתן לשחזר מרזב חרס כזה גם לכיוון הבריכה הדרומית. התירוש שזרם לבריכה התיכונה עבר בה שיקוע ראשוני בקנקן החרס, וממנה זרם לבריכות הצדדיות דרך מרזבי החרס. הבריכות העמוקות הבריכה הצפונית השתמרה ברובה, מידותיה 2.30 * 2.07 מ', עומקה 1.35 מ'. אליה מוביל כאמור מרזב חרס מהבריכה התיכונה, ומתחתיו נבנתה על הרצפה מדרגה מטוייחת היטב. היא נועדה להעמדת כלי שיקלוט את שארית התירוש, או למנוע הרס הרצפה ע"י הנוזל הניגר מגובה רב יחסית. רצפת הבריכה עשוייה מפסיפס עם תיקונים באבנים שטוחות קטנות. במרכז הרצפה נחצב בסלע בור שיקוע עגול שקוטרו 0.90 מ' ועומקו 0.20 מ'. דפנותיו מטוייחות ורצפתו עשוייה גם היא מפסיפס ומאבנים שטוחות. במרכזה נחצב בור נוסף ובו נקבע קנקן חרס ששימש לשיקוע. עומקו 0.47 מ'. מהבריכה הדרומית נשתמרו רק פינתה הצפון-מערבית ובור השיקוע שלה, ושניהם בנויים בדיוק כמו הבריכה הצפונית. ניתן לכן לשחזר גם בריכה זו בהתאם לבריכה שהשתמרה. נראה אם כן שהתהליך כלל דריכת ענבים במשטח הדריכה ומעבר התירוש דרך שתי מערכות מרזבים ושתי מערכות שיקוע לקליפות ולזגים - אחת בבריכה התיכונה והשנייה בבריכה העמוקה. כך ניתן היה לקבל תירוש צלול לגמרי. מציאות שתי בריכות עמוקות אפשרה אולי רצף עבודה במתקן - כורם שסיים לדרוך את ענביו עסק בהוצאת התירוש מבריכה עמוקה אחת, שהמרזב המוביל אליה נסתם בינתיים, וכבר עסק כורם אחר בדריכה, כשהתירוש שלו זורם לבריכה העמוקה השנייה. את שלוש בריכות ההיקוות הקיף למעלה, במפלס פני משטח הדריכה, מעקה מרוצף בפסיפס לבן, שרוחבו 0.80 - 1 מ'. מעקה שזה שימש כנראה לתנועת אנשים ולהנחת כלים תוך שאיבת התירוש מהבריכות. יצויין שבבריכות העמוקות לא נתגלו מדרגות. התאים מצפון, ממערב ומדרום למשטח הדריכה נחשפו תאים להנחת להנחת הענבים. התא בנוי כמו הבריכות, מוקף קירות נמוכים מטוייחים היטב ורצפתו רצפת פסיפס לבן, כשמפלסה גבוה מעט ממפלס משטח הדריכה. מידות התאים משתנות, בערך 1.70 * 1.20 מ', עומקם כ-0.60 מ'. מכל תא הוביל למשטח הדריכה מרזב צר מאוד, למעשה חריר שהושאר לרוחב הקיר בגובה הרצפה. קוטר המרזב 4-2 ס"מ. מרזב זה והבנייה הטובה של התאים מרמזים שהם נועדו להנחת סלי הענבים שהובאו מהכרם, אולי תא נפרד לכל כורם, כשהתירוש שנסחט מהסלים הכבדים זרם למשטח הדריכה ונוצל גם הוא. חלק זה של הגת נקרא בתלמוד משטח שלעלים, להבדיל ממשטח שלאדמה שלא נועד לשמור על התירוש שניגר מהסלים. לצד כל תא כזה השתמר משטח בגודל דומה או צר יותר, שמפלסו הוא כמפלס גובה הקירות, כלומר 0.60-0.50 מ' מעל פני הרצפות. פני המשטחים היו מטוייחים או מרוצפים באבנים קטנות ושמשו כנראה לתנועת האנשים והפועלים במתקן. מצפון למשטח הדריכה נחשפו בשלמותם שני תאים ולצידם, בחלקם או בשלמותם, שני משטחים. ממערב נחשפה פינתו של תא אחד ורובו של משטח. השאר לא נחשף שכן השטח נמצא בתחומה של חצר פרטית סמוכה. מדרום נחשפו חלק מתא אחד (שנהרס ברובו ע"י הטרקטור) וחלק ממשטח. לאור הסימטריה המלאה של המתקן ניתן לשחזר סביב משטח הדריכה ששה תאים להנחת ענבים, ולצידם שבעה משטחים עליונים שנועדו לתנועה ולעבודה. המתקן כולו מהווה אם כך גת גדולה, מהגדולות והמורכבות שנחשפו עד כה, ששטחה כ-140 מ"ר ובה משטח דריכה, שלוש בריכות היקוות וששה תאי אחסון. הממצא שהועלה בחפירה הוא כולו מהמילוי שהצטבר בבריכות לאחר שיצאו מכלל פעולה, ומעיד על כן על תאריך נטישת המתקן. שברים רבים של כלי חרס מטיפוס מפג'ר, מהתקופה הערבית הקדומה (מאות ח'-ט' לספירה) ומרמזים שיתכן והתפשטות האיסלם, המחרים את היין, היא שגרמה להפסקת העבודה בגת. בממצא יצויינו פכית שלמה, קנקן מעוטר כולו מצווארו ועד בסיסו בעיטורים קטנים עשויים בתבנית, נר חרס שלם וכעשרים מרצעים מעצם. נראה שהמתקן נבנה בסוף התקופה הביזנטית (מאות ו'-ז' לספירה) ויצא מכלל שימוש אחרי הכיבוש הערבי. התיקונים הרבים ברצפות ושכבות הטיח בקיר (עד 6 שכבות) מעידים על השימוש האינטנסיבי שנעשה במתקן. |