הכניסה לעין זחלתא


לקראת הערב התקבלה הוראה לנוע במהירות רבה ככל האפשר לעבר הכפר עין זחלתא, הנמצא קילומטרים אחדים דרומית לכביש ביירות - דמשק. דווח שהכפר ריק מכוחות עוינים, אך קיימת הייתה סכנה שהסורים ישלחו לשם קומנדו ולכן הכרחי היה להתקדם, ומהר.
הסורים החליט להגן בנחישות על עין זחלתא, על מנת לחלוש על שתי דרכים המובילות לכביש ביירות-דמשק: המזרחית, יוצאת מדרום לעין זחלתא ומגיעה לעין דרה, והמערבית, שהיא המשך האוטוסטרדה של דמור המתפלצת אף היא לעזוריה מימין, ולצופר משמאל, שעל כביש ביירות-דמשק.
פלוגה ג' הדביקה את הכח בשלב זה, והתמקמה בחיפויי על הכח ברכסים המזרחיים לעין זחלתא.
אחד הטנקים מגדוד אדם, שהיה על האוטוסטרדה דרומית לכפר, נפגע קודם לכן ממסוק סורי. הצוות שהיה בו נחלץ, אך הוא עלה באש וחסם את הציר, כך שלא היתה אפשרות לכלים נוספים לעבור. על מנת לחסוך זמן, יצא גדוד בט"ש מרכז במעקף על ארבעה נגמשים, אחרי הטנק של אוריה, מ"מ מגדוד אדם. התנועה נעשתה בחושך תוך ירי מונע לצדדים. בסביבות השעה 22:00 נכנס הגדוד לתוך עין זחלתא, מתוך הנחה שהכפר ריק מאויב. הכניסה נעשתה, איפה, באופן חפוז ולא מסודר. הכביש עליו נע הכח היה צר מאוד, כשמשני צדדיו היו מצויים מטעים, גפנים וטרסות מיוערות, המהווה שטח אידאלי למארב. יתרונות אלה נוצלו ע"י הסורים. מסתבר שלילה קודם לכן, נכנסו שני גדודי קומנדו שלהם לכפר. הם התמקמו מצפון לעין זחלתא, סמוך להמשך הדרך לנבע אל צפא.
פלוגות א' ו-ב' של בט"ש מרכז עברו בתוך הכפר ללא התקלויות, והחלו לנוע על הציר לנבע אל צפא. כשהגיעו אל הפניה האחרונה, לפני הגשר, נוצר מגע ראשון עם שלושה טנקים סוריים, שנמצאו על מעבר מים גבוה הצופה אל האזור.
הסורים ירו על הטנק של אוריה והוא ירה חזרה ופגע בהם. אז ניתנה פקודה להמשיך בירידה לעבר הגשר של נבע אל צפא, המצויי מעל ואדי אל חמאס. אוריה החל להדרדר לתוך ואדי עמוק. נותר, איפא, טנק אחד בלבד שנאלץ להתמודד עם כח סורי במשך חצי שעה.
פלוגה ב' של בט"ש מרכז בפיקוד המג"ד סנדר, הסמג"ד בן עמי והמ"פ יורם, ירדה לחלץ את אוריה. הוחלט לבצע את החילוץ ברגל. מספר בן ישי: "קיבלנו הוראה לסרוק עד הגשר כשאנחנו עדיין לא יודעים מה יש למטה. הטנקים הסורים ירו עלינו. ארגנו את פלוגה ב' של יורם. אני עברתי קדימה עם המג"ד. ירדנו במגמה להגיע לגשר. ידענו שהוא בהמשך לכביש והתחלנו לרדת בשני טורים. את הימני הובילו המג"ד ויורם, ואת השמאלי הובלתי אני. כל זמן הירידה לשם הרגשתי שמשהו חסר. קשה להסביר את זה. איזשהו נתון. אתה הולך לקראת משהו שאתה לא יודע מהו. נענו לאט מאוד. בשלב מסויים עזבתי את הטור שלי ונעתי קדימה. התחלתי להוביל את הפלוגה. שמענו מידי פעם טנקים סורים והיתה הרגשה מאוד לא נוחה. התלבטנו איך להמשיך. הגענו למקום על הכביש שהיו בו שני טנקים שרופים. הטנק השני היה בצד שמאל של הדרך והאיר את כל הצד הימני. ידענו שאם הפלוגה עוברת יראו אותה.
המג"ד אמר לי: "תקפוץ שמאלה ותראה אם אפשר לעקוף את הטנק משמאל" - דילגתי וגיליתי מצוק, אי אפשר היה לעבור שם. למרות זאת החלטנו לנוע, לא היה מקום להיסוסים. עברתי את הטנק כשהוא מאיר עלי, מיד שברתי שמאלה והמשכתי לנוע. נפתחה עלי אש. התגלגלתי שמאלה ולא נפגעתי. השבתי אש וצעקתי: "יורם, יורים עלינו". חיפו עלי ונחלצתי לאחור. הכדורים שרקו מעל הראש. אני זוכר שלב שהראש שלי מתחת לאבן ואני יורה עם הנשק שלי סתם ללא כיוון. חילצנו לאחור ואני מודה לאל שכך עשינו."
הנסיונות למצוא את אוריה נכשלו. הוחלט להפסיק את החיפושים מכיוון שקשה היה לזהות את האויב ותמונת המצב לא היתה ברורה. מתוך מגמה לנסות שנית למחרת, התארגן הגדוד לחניון לילה, מעבר לעיקול החשוף.
למחרת, יום ד' ה-9/6 תוכנן לערוך סריקה וטיהור בתוך הכפר. כדי להמנע ממגע עם כח סורי, שהפתיע והגיע למקום במשך הלילה, נע הכח לאחור. פלוגה א' שהיתה קודם לכן מאחור הפכה להיות בין הראשונים בכח.

הדפסה | שלח לחבר | תגובה
חזרה