מדברי אחיו שלום

אדום לחיים ומתולתל שער לבן, המכסה את ראשו - ושמו ניתן לו ע"ש סבא, עליו השלום.
"מנחמקה" - כך התגלגל שמו על הלשונות, תמיד היה על הידיים ועובר מיד אחת לשניהץ אחיותי הן שגידלו אותו, כי אבא - תמיד היה טרוד בעבודות השדה (שכולן עשו בידים) ואמא - בעבודות הבית.
כך גדל - והיה לעלם חמודות...
זכורני - עוד בילדותי היתה שפתו אידיש ומבטאו - עילג ומצחיק. היינו מבקשים שיחזור ויבטא כל מלה, עד שהיתה זו פינת הצחוק בבית...
גם תלאות לא חסרו. פעם קיבלנו מהסבא עגלה במתנה. ריפדנו אותה בכריות, הושבנו אותו בפנים, בן דודי ואני נרתמנו לעגלה בחבלים - ויצאנו בדהרה לעבר שכונת התימנים... והתוצאות? העגלה התהפכה.
אחינו הקטן - פצוע וזב דם, ואנו סופגים מכות ומאז נשאר לו, על המצח, סימן למזכרת...

חזרה