סמ"ר יצחק איציק דגן ז"ל
בן ברכה ודרור
נולד באיטליה
בי' בתמוז תשל"ט , 5/7/1979
התגורר בכפר תבור
שרת בחטיבת הנח"ל
יחידה: פלס"ר נח"ל
התגייס ב8.1.1998
נפל בעת שירותו
בי' באייר תשס"א , 3/5/2001
מקום קבורה: כפר תבור
הותיר: הורים, אח-ניר, אחיות - ניצן וטל

  • מ.א. 6310428
    בן 21 בנפלו
    קורות חיים:
    איציק נולד בבולוניה שבאיטליה, להוריו ברכה ודרור, שסיימו שם את לימודיהם.
    איציק נקרא על שם אחיו של דרור- רס"ן יצחק דגן, שנפל במלחמת ההתשה, בשנת 1969.
    בגיל חודש עלה איציק עם הוריו לארץ וגדל בשבי ציון שבגליל המערבי, בגיל שנה וחצי עבר איציק עם הוריו להתגורר בחצר בית חולים "העמק" בעפולה. איציק היה ילד יפה, עליז, חייכן, סקרן ושובב.
    כשמלאו לו שנתיים, נולד אחיו, ניר, וכשמלאו לו ארבע שנים וחצי נולדה אחותו ניצן. כשהיה איציק בגיל חמש שנים עברנו להתגורר בביתנו שבכפר תבור.
    איציק הבוגר- בן שש השנים טיפל באחיו, הביא אותם בצהריים וחימם להם ארוחת צהריים. כשמלאו לו תשע שנים ונולדה אחותו הקטנה-טל, היה איציק הבכור שומר על כל החבורה. האחווה והאחריות שררו תמיד בין האחים, כאשר איציק נותן את הטון והאחים מישרים קו לפי הדרך שהתווה.
    איציק למד בבית ספר "כדורי" שבגליל התחתון מכיתה א', עד כיתה יב'. הוא היה תלמיד מחונן והצטיין בלימודים. מתימטיקה, כימיה ופיזיקה, היו המקצועות החביבים עליו, אך לא פחות מכך אהב לקרוא ספרים.
    בנוסף איציק ניצל את שנות נעוריו להדרכה בתנועות הנוער, לאימוני הקארטה (הוא בעל חגורה שחורה), לעבודה ולחברים.
    יכולת ניצול הזמן שלו היתה מקסימלית, והכל עשה באהבה גדולה- עד תום.
    איציק הספיק גם לראות עולם- בגיל 14, כשהמשפחה היתה בטורונטו בקנדה, וטרם גיוסו- בטיול שערך לארה"ב- בכדי לראות עולם.
    איציק התגייס לצה"ל ב-8.1.1998, לקורס טייס. משהודח מהקורס, היה ברור לו כי ימשיך דרכו בפלס"ר הנח"ל. בסוף דצמבר 1999 סיים איציק את מסלול הפלס"ר, ולא היה מאושר ממנו בצה"ל. אך האושר הגדול נקטע, כאשר באותו שבוע- למחרת טקס סיום המסלול, אובחן איציק כסובל מלוקמיה.
    גם במחלתו היה איציק נבון, מחושב ושקול.
    איציק למד את מחלתו ותוצאותיה ולא ויתר על כל פיסת מידע לגבי מצבו. העריך את מצבו, קבע לו יעדים- ונילחם בתבונה ובאומץ לב.
    יכולתו האנושית הגבוהה איפשרה לו איכות חיים גם ברגעים הקשים של מחלתו.
    לאורך כל מחלתו ליוו אותו החברים מהכפר, החברים מצוות הפלס"ר, המפקדים טל רוסו, שי אלבז ואודי אורבך, קצינות הנפגעים המסורות וד"ר איתן סודרי הקרפ"ח. לווי זה העניק לאיציק את היכולת השלמה להילחם ולהאמין בדרכו.
    גם במחלתו היה איציק אוהב ואהוב.
    אהבותיו הגדולות, חברותיו אפרת, ואח"כ ימית- ליוו אותו ואהבו אותו עד כלות.
    איציק שלנו נפטר מוקף באהבה, בתאריך 3.5.2001, טרם מלאו לו 22 שנים.



    חדר נרות


    אלבום תמונות

    :מידע נוסף
    דודו יצחק דגן ז"ל