סמל אברהם קנטרוביץ ז"ל
בן פניה ומאיר
נולד בשער הגולן
בכ"ח באדר א' תש"ח , 7/2/1948
שרת בחיל הים
יחידה: אח"י אילת
התגייס באפריל 1966
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ח בתשרי תשכ"ח , 21/10/1967
מקום נפילה: אח"י אילת
באזור הים התיכון
מקום קבורה: חיפה
אזור: א, חלקה: 1, שורה: 10, קבר: 11.

    • מ.א. 978659
    בן 19 בנפלו
    קורות חיים:
    בן מאיר ופניה, ילידי פולין, שהגיעו ארצה באפריל 1947, אחרי מלחמת העולם ה-2. מאיר ופניה השתייכו לקיבוץ הכשרה בפולין ועם הגיעם ארצה סופחו לקיבוץ שער הגולן. אברהם (אבי) נולד בכ"ח באדר א' תש"ח (7.2.1948) בשער הגולן.
    בתקופת מלחמת השחרור נפלה שער הגולן בידי הצבא הסורי וחברי המשק פונו. לאחר טלטולים ותלאות הועברה המשפחה לחיפה. לאחר מכן, קבעו את מגורי הקבע בטבריה; שם גם נולדה מרים (מיקי) אחותו. אותה קבל באהבה שהמשיך להעניק לה לאורך שנים.
    אבי למד בביה"ס היסודי ממלכתי ד' ולאחר מכן בביה"ס התיכון "הגליל" שבטבריה. כמו כן היה פעיל מאוד בתנועת הצופים "היה-נכון", בה פרסם מאמרים על נושאים שונים. (כגון: המוות, פצצת האטום והרג מתוך רחמים) ועל ימאות. בקיץ ארגן את מחנות הקיץ והתנדב לעזור במשטרה בטיפול והדרכה עם נוער מצוקה.
    בשבט צופים זה התגבשה נטייתו ושאיפתו לימאות ולשרות בחיל-הים.
    תחומי ההתעניינות של אבי היו מאוד מגוונים. ניגן על חליל ואקורדיון, השתתף בהצגות ביה"ס ובהינתן לו תפקיד, אפשר היה לסמוך עליו שיבוצע בהצלחה. אבי אהב לטייל, התעניין בטבע, השתתף בצעדות הכינרת, העפלה לג'רמאק, הקפת התבור וצליחות הכינרת.
    בבית גדל באווירה של שמירת מסורת וכבוד ערכי היהדות. שמר מצוות ותמיד אמר: "חייבים להאמין". מצוות כיבוד אב ואם הייתה מאוד יקרה בעיניו ודאגתו ומסירותו להורים ולאחותו הצעירה בלטה עוד בהיותו הוא עצמו נער צעיר.
    כשבגר דאג להעביר את מגורי ההורים לחיפה.
    ברגישותו הרבה הוא שקבע את חדרו של אביו באומרו "כאן יוכל אבא לבלות בשקט בקריאה ובהאזנה לרדיו. אחרי כל מה שעבר עליו מגיעה לו פינה שקטה".
    לא פעם אמר: "תמיד אדאג שלא יחסר לכם דבר... לעולם לא אעזוב אתכם". לאביו הדואג נהג להשיב: "שם משפחתי ארוך מידי ואין נשק ארוך המתאים לפגוע בי".
    אבי גויס לצה"ל באפריל 1966 והוצב לחיל הים. עבר בהצלחה ובהצטיינות קורס של מכ"ם וקורסים מקצועיים נוספים עד שהיה לאחראי על המכ"ם שבמשחתת אח"י אילת, בה שרת.
    בחיי הצבא ידע לשמור סוד ומיעט בדיבורים בחופשות, כאשר שב הביתה היה מוכן למלא כל שליחות, להושיט עזרה ולתרום לחיי המשפחה. אבי שאף להתקדם במקצועו הצבאי וחדרו היה מלא ספרים בשטח הימאות וגם ספרי הגות ועיון. מפקדו שבחהו על הישגיו, אך מטבעו נמנע מלהתבלט והיה מאופק, צנוע, שלו ומתון.
    אהבת האדם המריצה אותו לרצות להכיר את נפש האדם והיה בתוכניתו ללמוד קרימינולוגיה לאחר השחרור.
    כדברי אמו, פניה - "הכל נראה וורוד ולפי התבנית..." אך ביום י"ח בתשרי תשכ"ח 21.10.1967, טובעה המשחתת אח"י "אילת", מול חוף רומני שבצפון סיני, המשחתת נפגעה מטילים מצריים, תוצרת רוסית (אותה מדינה שעליה הגן אביו של אבי בגופו עת שהיה ממגיני סטלינגרד במלח"הע ה-2).
    אבי מצא את מותו יחד עם שאר חבריו לצוות. הובא למנוחת עולם בבית הקברות בטבריה. אחרי 32 שנים הועברו עצמותיו לחלקת אח"י "אילת" בחיפה.
    ת.נ.צ.ב.ה.


    חדר נרות


    אלבום תמונות

    :מידע נוסף
    אח''י אילת
    דברים לזכרו
    אח"י אילת - 47 הנופלים
    אלבום זיכרון לנופל - יד לבנים טבריה
    סמל אברהם קנטרוביץ הי"ד