קליפורד הולידיי ותכנית החוף



בשנת 1933 פורסמה התכנית של חברת <a href="hi_show.aspx?Id=28030"style="text-decoration:underline; color=#459fa3;">"הנוטע"</a> לשטחי הזיכיון. הויכוחים על מה יעשה באדמות החולות התחילו כבר בשנת 1932, כשרבים טענו שיש להמשיך את הכיוון של מושבה חקלאית ולנטוע בחולות חורשות שוברי רוח, איקליפטוסים, ברושים ושאר עצים. אך <a href="founder_show.aspx?id=32726"style="text-decoration:underline; color=#459fa3;">בן עמי</a>שראה בחזונו את נתניה כמרכז עירוני של כל השרון חשב אחרת. חברת <a href="hi_show.aspx?Id=28030"style="text-decoration:underline; color=#459fa3;">"הנוטע"</a>, שבן עמי עמד בראשה, פנתה לארכיטקט האנגלי קליפורד הולידי בבקשה לתכנן עיר גנים, במתכונת דומה לשכונות שתכנן כבר במקומות אחרים בארץ. אדמות הזיכיון הועברו לרשות החברה. כך התחילה נתניה בפיתוח החלק העירוני של המושבה לצד החלק <a href="hi_show.aspx?Id=28025"style="text-decoration:underline; color=#459fa3;">החקלאי</a>. הבניה אמנם התנהלה בעצלתיים, אולי מכיוון שרוב הקונים לא עלו לארץ, אך כך הונח הבסיס להפיכתה של נתניה למרכז השרון. <br>קווי המתאר של תכנית נתניה לא דומים לאלו של מושבה חקלאית גרידא, הגם ששטחי המטעים תפסו אחוז ניכר משטחה. הבולטים היו שימושי הקרקע הלא חקלאיים, ציבוריים ופרטיים, וכן רוחב הדרכים הראשיות והעיצוב החיצוני בכללו. מבין שימושי הקרקע אנו מוצאים בית חולים, שוק וחנויות אזור מלאכה, בית מלון, גנים ציבוריים, איצטדיון וכן מספר מגרשים ציבוריים.<br>דגם הרחובות בולט בעיצובו ובמידותיו. רוחב הדרכים מגיע ל- 15 מ', פי שניים ויותר מן המקובל ביישוב הכפרי. ההקצאה מראש של שטחים למלונאות, קייט, תעשייה, מלאכה, מסחר ושירותי רפואה אינה עולה בקנה אחד עם יעד של מושבה חקלאית. (יוסי בן ארצי ואברהם לבס, 1982, התכנית הראשונה של נתניה, אופקים בגאוגראפיה, 65-68).<br>בשנת 1934 <a href="hi_show.aspx?Id=28008"style="text-decoration:underline; color=#459fa3;">ביקור הנציב העליון בנתניה</a>,סר ארתור ווקופ. באותה הזדמנות ביקש בן עמי להכריז על נתניה כאזור בנין ערים ולתת למועצת נתניה סמכות של 'ועדת בנין ערים'. מושל המחוז והיועץ המשפטי של ממשלת המנדט אמנם התנגדו למהלך בטענה שהיישוב עדיין קטן מידי מבחינת היקף התושבים, אך ווקופ הכריע ובתאריך 4 -אוקטובר 1934 פורסם בגאזט, הפרסום המנדטורי הרשמי, שנתניה קיבלה מעמד של כפר ולפיכך ועדת הבניין של המועצה מקבלת סמכויות של ועדת בנין ערים, ואת הבעלות על השטחים הציבוריים של העיר. השלב הבא היה הכנתה של תכנית מתאר שהסתמכה על תכניתו של הולידי בחלקה. <br>בתכנית, שאושרה בשנת 1936 הועברו שטחי החולות לרשות נתניה ובכך ניתן תמריץ נוסף בפיתוח החלק העירוני שלה. בעקבות החלטה זו התחזק מעמדה של העיר גם במרחב כולו. משרדי ועדת הערים המנדטורית הועברו מטול כרם לנתניה, ובשנת 1937 הועבר גם קצין המחוז הבריטי (שבאותה עת היה צ'יזיק, בן מנחמיה). בעקבות זאת חל גידול באוכלוסיית העיר, כלכלתה התחזקה ובשנת 1940 כבר קיבלה נתניה מעמד של <a href="hi_show.aspx?Id=27860"style="text-decoration:underline; color=#459fa3;">מועצת עיר - 'township' </a>בשל היותה עיירה לכל דבר. היה זה שלב נוסף בדרך להפיכתה למוקד עירוני לכל דבר. <br>(מתוך: שמואלי, אבשלום וברור, משה, 1982, ספר נתניה, הוצאת עם עובד).


מידע נוסף
אנשים
בן עמי עובד
נושאים קשורים
"בני בנימין"
נופש וקייט
פרדסנות
TOWNSHIP
חברת "הנוטע"
החברה לפיתוח חוף נתניה
סלילת הכבישים לנתניה
חזרה