בנק "בני בנימין"



ב - 18 ביולי 1923 (ה' באב תרפ"ג), נפתחה ועידת <a href="hi_show.aspx?Id=27821"style="text-decoration:underline; color=#459fa3;">"בני בנימין"</a> בפתח תקווה. זו היתה הוועידה השנייה של התנועה והיא התקיימה כתשעה חודשים לאחר הוועידה בחדרה. האווירה היתה חגיגית. נכחו בכינוס 90 צירים מ - 20 סניפים ואורחים רבים.<br>אחד הנושאים שנדונו היה המחסור בכספים לשם קיום הפעילות השוטפת. כך קרה שמרכז "בני בנימין", שהיה תלוי בכספים שהעביר אלכסנדר אהרונסון, נותר ללא מקורות מימון. רק בזכות הנדבן מרדכי פרלין, שמשכן את רכושו לצורך זה, התאפשר המשך קיומו. שוב ושוב נשמעה התלונה, על התרשלות חברי ההסתדרות במילוי חובות תשלום דמי חבר. נקבע כי יש לקבל מהחברים התחייבות על חובם.<br>על פי ההצעה שהעלה אהרונסון הוחלט על הקמת בנק. זה היה החידוש העיקרי של הועידה. הבנק אמור היה לבסס על מכירת מניות בארץ ובחו"ל ולשרת את חברי התנועה למטרות ביסוס חקלאי. להחלטה זו היתה חשיבות עליונה לעתיד התנועה.<br>בנק "בני בנימין", שהוקם במתכונת של אגודה שיתופית, החל בפעולה בראשית 1924, במשרד קטן ביפו. מרים פלז רכשה מניות ב 2,000 לי"מ ונתן שטראוס ב 1000 לי"מ. זה היה עיקר ההון ההתחלתי. הפצת המניות בקרב החברים התנהלה בעצלתיים, למרות הפניות מצד המרכז. הוחלט כי כל בקשת ההלוואה תהיה מותנית באישור ועד הסניף המקומי של "בני בנימין".<br>התנאים היו מתחילה טובים מאשר בנק מסחרי אחר: 7% ריבית במקום 9% ולתקופה של שנה במקום חצי שנה ופחות כמקובל.כמנהל מונה יששכר דב בר דרורא (דרורי), מראשי דאר היום ועיתונאי ותיק, אף שהיה חסר כל השכלה כלכלית - מינהלתית. בשלב מוקדם התעוררו כמה שאלות מעשיות: האם הבנק ישרת רק את חברי בני בנימין או גם את האחרים.; האם הבנק מיועד רק לבני האיכרים או גם לעירונים שהצטרפו כחברים לבני בנימין. מכל מקום הצעדים הראשונים של קיום הבנק פתחו דף חדש ואיפשרו פעילות מעשית שהיתה לה משמעות למאות צעירים, אשר קיוו לשפר את מצבם.<br> בשנת 1926 התעוררה מחלוקת בארגון "בני בנימין" על השימוש באדמת חדרה ושאלת זכות הווטו של מרים פלז בהנהלת "בני בנימין". ראשי בני בנימין האשימו את אהרונסון (שעבר תפנית אידיאולוגית), כי בכוונותיו להשתלט על הבנק ועל אדמת חדרה. פלז התערבה בסכסוך לטובת האהרונסון והבהירה כי זכותה לקבוע את מדיניות הבנק ולהכתיב את תנאיה. בעקבות הסכסוך פרשה גב' פלז מהבנק ופנתה לממשלת המנדאט בבקשה לחקור את מצב הבנק. רואה חשבון ערך את החקירה. לאחר מכן העביר רשם החברות הממשלתי להנהלת הבנק את ההוראות הבאות: אין לבנק רשות להשקיע כספים בעסקי קרקעות ולבנק אין רשות להעניק הלוואות בסכום העולה על פי עשרה מערך מניותיו.<br>בשנת 1930 התערב שוב רשם החברות בנעשה בבנק. בתגובה התפטר המנהל בר דרורא ובמקומו התמנה משה לבונטין, שהגיש תכנית הבראה לבנק.<br>אולם מצב הבנק הורע בשנים 1930 - 1931, בין השאר בשל כמה עסקאות כספיות בלתי מוצלחות. אלה קירבו אותו למצב פשיטת רגל. ההנהלה החדשה הצליחה למנוע את קריסתו, אך הזעזוע שעבר צמצם את סיכויי התרחבותו בעתיד.<br>מצבו הקשה של בנק "בני בנימין" היה בשנת 1939 סוד ידוע. התברר כי הפיגורים בתשלומים של בעלי החוב שלו הגיעו לסכומים שסיכנו את קיומו. בשנים האחרונות העניק הבנק הלוואות נדיבות לחברת <a href="hi_show.aspx?Id=27840"style="text-decoration:underline; color=#459fa3;">"הנוטע"</a>שהיא עצמה היתה נתונה בקשיים בעקבות משבר בפרדסנות. מעניין לציין, כי עוד באוגוסט 1939 פעלה הנהלת הבנק כאילו העסקים כרגיל; התקיימו כסדרן ישיבות הנהלה, ואף הועלתה הצעה להקים קופת תגמולים לפקידי הבנק. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, מיהרו המפקידים להוציא את כספם, ומצאו את שערי הבנק נעולים. הבנק לא יכול היה לעמוד בהתחייבותיו. בחודש נובמבר הורה המפקח הממשלתי על הבנקים על סגירתו.<br>(מתוך: וולטש, ניצה, 2000, לשמור על הקיים ולבנות את החרב - בני בנימין 1920 - 1939, ארכיון עיריית נתניה, ע 2 סימול 26).


מידע נוסף
נושאים קשורים
"בני בנימין"
הקמת "בני בנימין"
חברת "הנוטע"
החברה לפיתוח חוף נתניה
חזרה