שכונת תל חנן

שכונת תל חנן הוקם ע"ש חנן זלינגר. שכונת תל חנן הוקמה על בתיו של הכפר הערבי בלאד א-שייח'. בתי הכפר שימשו לדיור לעולים חדשים בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. לתל חנן הגיעו עולים חדשים מאירופה ומארצות המזרח כאחת. המשותף לכולם הייתה העובדה שהגיעו לנשר ולשכונת תל חנן משום הקרבה לחיפה ולמוקדי העבודה במפרץ חיפה כמו בתי הזיקוק, הטחנות הגדולות, מפעלים בקריות ואפילו מוקדי עבודה בחיפה עצמה. אך מרבית התושבים מצאו את פרנסתם בעבודות דחק: ייעור ונטיעות מעל בן דור, מי שעבד במפעל זכה לתנאים טובים יותר. אוכלוסייה אחרת היו 'משפרי דיור' שהגיעו לשכונה במחצית שנות החמישים. אלו היו עולים חדשים, מרוקאים ברובם שהגיעו בראשית ימיהם בארץ למעברות וליישובים מרוחקים ובקשו להתקדם ע"י התקרבות למוקדי העבודה באותם ימים. לתל חנן הגיעו אנשים באפן עצמאי ללא הכוונה או וויסות של הסוכנות או ההסתדרות, למרות שאלו העניקו את השירותים הנדרשים ליישוב. המגורים בראשית ימיה של השכונה היו בבתים הערביים הנטושים בתנאים קשים מאוד. ללא מים זורמים, ביוב ואפילו חשמל. בחורף הקשה של שנת 1950 הציפו הגשמים בתים רבים בשכונה שממוקמת על מורדות הכרמל ובשולי ההר.
שכונת תל חנן נשענה על המרכז המסחרי לאורך הכביש הראשי שחצה את השכונה. לאורך הכביש נוצרו מספר מוקדים מסחריים שכללו מסעדה קטנה בצריף מט לנפול, חנות לסדקית בבית אבן קטן, סנדלר, חייט וכו'. בסוף שנות החמישים נפנה אגף השיכון של משרד העבודה לשיפור תנאי הדיור ובמסגרת זו נבנה 'שיכון חסכון' בחלקה התחתון של השכונה, רחובות י.ל פרץ, יעל וכו'. בתל חנן, סמוך לכביש הראשי נוצר מרכז הממקד סביבו בנין העירייה, גן עירוני, היכל תרבות, ספריה עירונית, ומרכז קהילתי. מספר מוסדות וחנויות מסחר.



בשכונה נמצאים: רחוב ברק, רחוב דבורה, רחוב האשכולות, רחוב המשעול התלול, רחוב זבולון, רחוב יעל, רחוב ישורון, רחוב פרץ אברהם, רחוב שביל הבאר