כוח החסימה בפיקודו של סגן בני חנני אכן פגע בחוד של הטור הסורי שהגיע כבר לרמת מגשימים. בני עצמו - לחץ על המג"ד לנסות ולחלץ את הכוח של מנחם הנצור בתל. בקשותיו החוזרות ונשנות נענו, והוא קיבל אישור להבקיע דרך המערך הסורי אל התל הנצור, ולנסות לחלץ משם את החיילים חזרה אל שטחנו, ובמקרה שלא ניתן יהיה לצאת מן התל – חזרה, לפחות יוכל לתגבר את לוחמי התל בעוד לוחמים רעננים ותוספת משמעותית של תחמושת.
המפקדים והחיילים ידעו היטב מול איזו סכנה הם מתמודדים. הנוכחות הסורית הגדולה באזור הפכה את המבצע לכזה שבאופן ודאי ייגמר עם מספר גבוה של אבידות.
ערך הרעות קיבל ביטוי עליון בהחלטה לשלוח את כוח החילוץ לתל-סאקי, ויהי מה. למרות הסכנות, למרות האפשרות שהמחיר יהיה כבד מנשוא. לא להפקיר את החברים במוצב. לא לוותר.
שני נגמשי"ם, האחד בפיקודו של סגן חנני והשני בפיקודו של אריאל וייסמן, נעו במהירות צפונה אל תוך השטח התפוס על ידי הסורים, לעבר תל סאקי תוך שהם מסתערים בנחישות ויורים אש כבדה על הכוח הסורי המופתע שחלקו החל לסגת. במרחק של 100 מטרים מהתל הנגמ"ש הראשון נפגע והתלקח מפגיעה ישירה וכל לוחמיו נהרגו. חיילי הנגמ"ש השני – שראו את שקרה לנגמ"ש הראשון, המשיכו בלחימתם, וכשנפגע גם הנגמ"ש שלהם - קפצו החוצה ונלחמו בכוח הסורי שסביבם. תוך זמן קצר נפצעו ונהרגו כל לוחמי כוח החילוץ חוץ משני לוחמים פצועים - יונה בן ארי ויאיר פרג'ון, שהסתתרו בשטח יותר מיממה, עד שחולצו ע"י כוחות המילואים.
פעולת החילוץ הראשונה לא הצליחה והמחיר היה כבד – 12 לוחמים נהרגו.
מיד עם היוודע על היפגעות כוח החילוץ הראשון של כוח חנני וכוח וויסמן נשלח נגמ"ש נוסף עם כוח חילוץ שני על מנת לנסות ולסייע לכוח החילוץ הראשון. לוחמים בבסיס אל-על רבו ביניהם על הזכות להיכלל בכוח החילוץ השני, למרות שידעו את שאירע לכוח הראשון. לבסוף יצא כוח החילוץ השני למשימתו עם נגמ"ש אחד ועליו 11 לוחמים בפיקודו של סגן איציק כנען . כוח זה הגיע לזירת הקרב, וביצע הסתערות סדורה במעלה הגבעה המסולעת עליה ישב כוח רתק סורי המונה כמה עשרות לוחמים. הכוח התקדם בעקשנות והגיע עד לקו הרכס, תוך שהוא פוגע ומניס חיילים סוריים רבים. התקפת כוח החילוץ נשברה עקב נפגעים רבים, ולכן החליט מפקד הכוח לנוע לעבר צידו הדרומי של התל. במהלך התנועה לשם תחת אש כבדה – נפגע הנגמ"ש מפגיעה ישירה. חמישה מחיילי הכוח נהרגו. אוצ'ניק ועמירם הצליחו לחבור לחבריהם בעמדה המערבית ואיציק, מאיר, מדמוני וארבל הצליחו להגיע אל צידו המזרחי של התל שם שהו כמה שעות בלי יכולת ליצור קשר עם הכוח של מנחם שהיה בעמדה המערבית.
התקפה סורית נוספת יצאה לעבר התל. התחמושת של הכוח אזלה, מנחם עצמו נפצע ברגלו, ורוני – אחד מהלוחמים – נפצע אנושות.
