ההיתקלות של כוח בני חנני לא נצפתה ע"י סגן אנסבכר מתל-סאקי, מאחר והייתה בשטח מת, לגביו. הדיווח האחרון של סגן חנני היה, שהוא "נתקל וקופץ מהנגמ"ש" ואז ניתק הקשר. בשלב זה יצא נגמ"ש בפיקוד המ"פ סגן כנען, על מנת להגיע ולתגבר את הכוח בתל-סאקי ולנסות ולחלץ אותו. בתל עצמו היה המצב קשה. היו הרוג אחד ומספר פצועים, בהם מנחם שנפצע בהפגזות אויב. כל הלוחמים נמצאו בעמדה על התל. כוח המ"פ החל בתנועה. מעל גבי הנגמ"ש נערך ניסוי כלים והמשיכו בתזוזה. הכוח נע על ציר הכביש צפונה לעבר תל-סאקי. בהיות הנגמ"ש כ-200 מטרים דרומית מהגבעה המסולעת, סימן להם סגן אנסבכר (מפקד הכוח בתל-סאקי) לרדת מהכביש. במצב זה, ירד הנגמ"ש מהכביש מזרחה והחל לנוע לכוון המסולעת, על דרך עפר המקבילה לכביש. כאשר הגיע הנגמ"ש למרגלות הסלעים, נפתחה עליו אש חזקה מלפנים. כתגובה לאש האויב פתח סמל שץ ז"ל באש מהמק"כ. הכוח קפץ מהנגמ"ש למרגלות הסלעית, נפתחה עליו אש חזקה מלפנים. כתגובה לאש האויב פתח סמל שץ ז"ל באש מהמק"כ. הכוח קפץ מהנגמ"ש והסתער קדימה כאשר:

הנגמ"ש ממשיך לנוע על הדרך והכוח נע מ-2 צידיו ויורה. סמל שץ מכסה באש מק"כ יעילה את מדרונות הגבעה.

הכוח שעל תל-סאקי, מסייע באש מק"כ, מא"ג ורובים להסתערות הכיתה על המסולעת.

הכוח מתקדם בקפיצות קרב, עד שמגיע כמעט לפסגת הגבעה, אז, בהיות הכוח לפני שיא הגבעה הסלעית והנגמ"ש

באוכף, החלה שרשרת תקלות:

אש המק"כ פסקה והנגמ"ש החל בהתדרדרות לאחור.

על המסתערים נזרקו רימונים שפצעו את המ"פ ואת טוראי אבי ארבל.

משמאל לנגמ"ש נפצע טוראי צביקה ברקרסקי ז"ל פצעי מוות.

סגן כנען, רץ לנגמ"ש ורואה את סמל שץ הרוג ואת הנהג פצוע וגוסס.

החובש ג'קי לוי, עובר משמאל הנגמ"ש, על מנת לטפל בצבי ברקרסקי ז"ל. בהיותו במקום זה נפגע אנושות בחזהו, הנגמ"ש ממשיך להתדרדר לאחור ונתקע באבן בגחון. במצב זה פוסקת ההסתערות ומתחיל שלב חילוץ הכוח. במצב זה היו לכוח 3 הרוגים, פצוע קשה ומספר פצועים קל מרסיסים שהמשיכו לתפקד כרגיל. סגן כנען הורה להעלות את ההרוגים ואת הנפגעים לנגמ"ש, בו זמנית התיישב ליד ההגה, סגן מאיר ברוקנטל וניסה לחלץ את הנגמ"ש. האנשים פעלו במהירות ותחת לחץ, כאשר תוך כדי העלאת הנפגעים לנגמ"ש מנסה סגן מאיר לחלץ אותו. במצב זה שלח סגן כנען את אבי ארבל לצפות משיא הגבעה, לזהות ולקבל מידע מהאויב על פעולותיו כ-300 מטרים מצפון לכוח. טוראי אבי ארבל הודיע שהוא מזהה טנקים סורים מתקדמים. מצב הכוח נראה כנואש ומשך כל הזמן ירדה עליו אש מרגמות. הנפגעים היו על הנגמ"ש התקוע וטנקים סורים מתקרבים. טוראי ברוך אוצ'ניק ניגש לנגמ"ש, כרע מתחתיו ומאחוריו ובכוחות לא יאומנו חילץ את הנגמ"ש מעל הסלע. הנגמ"ש פנה לאחור דרומה כאשר סגן מאיר ברוקנטל נוהג תוך כוונה להגיע למחפורות הטנקים שמדרום לתל-סאקי עוד לפני שיופיעו הטנקים הסורים. לאחר שהגיע הנגמ"ש למחפורות ועדיין לא אירע דבר המשיך סגן מאיר לנהוג בכיוון כללי מזרחה תוך כוונה לאגוף את תל סאקי מדרום, ולהגיע לשטח מת לטנקי האוייב. בהיות הנגמ"ש בתנועה מדרום לתל-סאקי, הופיעה מחלקת טנקים סורים, 2 טנקים הופיעו על הכביש הראשי במגמת תנועה דרומה, וטנק שלישי עלה לעמדת אש באוכף "הסלעית". אחד הטנקים הסורים החל לכוון את תותחו לעבר הנגמ"ש, אז קפצו האנשים מהנגמ"ש כאשר אוציניק ועמירם ברטן עלו על התל וחברו עם הכוח של סגן אנסבכר, סגן מאיר ברוקנטל, אבי ארבל וטוראי מדמוני קפצו מהנגמ"ש, ודורון אציל נשאר על הנגמ"ש על מנת להספיק ולהוריד עוד ארגז פעולה ולמסרו לסגן כנען.

במצב זה, נורה פגז מהטנק הסורי לעבר הנגמ"ש. דורון אציל נהרג וסגן יצחק כנען הועף לאחור ונפצע פעם שנייה לאחר מכן, ירה הטנק פגז נוסף על הנגמ"ש. ארבעת הלוחמים מהם 3 פצועים עלו לתל סאקי לכיוון עמדה נוספת שהייתה ממוקמת במדרון המזרחי כאשר סגן ברוקנטל עוזר ונושא את סגן יצחק כנען. טוראי מדמוני ואבי ארבל הלכו בכוחות עצמם, למרות היותם פצועים.

הסורים, בזמן כיבוש התל ולחימה על העמדה המערבית, חשבו שהעמדה המזרחית ריקה מחיילים ולא הגיעו לשם.

עם רדת החשיכה, החליטו 4 הלוחמים לנסות לחבור לכוחות הישראלים. לפני היציאה מהבונקר, הושמדו מסמכים והמפה שהייתה עימם נקברה. הלוחמים היו בטוחים שחבריהם בעמדה המערבית חוסלו והם חלפו על פני העמדה בלי להיכנס אליה. בדרכם הלוחמים עברו בין חיילים סורים רדומים, וירדו מהתל לכיוון מערב. הסדר בתנועה היה טור עם רווחים, כאשר סגן מאיר מוביל, אחריו אבי ארבל, אחריו טוראי מדמוני וסוגר סגן יצחק כנען. בצורה זו, החוליה עברה את כביש אל-על - רפיד ונעה מערבה.

בשלב מסוים, נותקו סגן מאיר ואבי ארבל מחבריהם. אבי ארבל פנה לאחור, לחפש את חבריו לחוליה אך לא מצאם. לאחר חיפוש התברר לו, שהוא איבד גם את סגן מאיר ברוקנטל. בהגיעם לאזור כביש החת"מ, הם נתקלו בחניון סורי גדול. הם חצו את החניון תוך הליכה זהירה, עברו בין הסורים ויצאו בחלקו המזרחי.

כשהפציע בוקר ה-8 לאוקטובר 1973, הם פגשו בחבריהם לגדוד ורס"פ היחידה, רס"ר שבתאי, בציר עין גב. אבי ארבל פונה לבית החולים, סגן מאיר ברוקנטל המשיך עם כוחות צה"ל שעלו לרמה, על מנת לחפש את חבריו. הוא תכנן לעלות מחדש על תל סאקי. זאת בתקווה לגלות מה עלה בגורל חבריו לפלוגה. במשך זמן מה, ב-8 באוקטובר, נותרו מאחור סגן יצחק כנען וטוראי מדמוני, כשהם פצועים. סגן כנען ניסה להמשיך לנוע עם טוראי מדמוני, אולם מצא עצמו שוב מול תל-סאקי. אי-לכך, פנה על עקבותיו, ועם דמדומי הבוקר, החליט להישאר בשטח עד בא כוחות צה"ל. השניים הסתתרו בשטח בתוך ערימת קוצים כאשר הם חוזים במנוסת הסורים, ומבינים, עקב כך, שהצלתם קרובה.

בשעות הצהרים, הם נתגלו ע"י כוחות חרמ"ש של צה"ל, ופונו אל ביה"ח. סגן יצחק ברוקנטל הגיע לתל סאקי לחפש את חבריו, והוא לא נח עד שלא פגש בסגן כנען בביה"ח.