|
<b>הגירת יהודים מכוח 'כתבי החסות' - הצעתו של הורטי</b><br><br>בישיבת 'מועצת הכתר' שהתקיימה ב-26 ביוני 1944 בראשות העוצר הורטי (Horthy), הוחלטו, בלחץ גורמי חוץ, שתי החלטות:<br><b>*</b> הפסקת הגירושים מבודפשט;<br><b>*</b> הסכמה להגירת יהודים בעלי סרטיפיקטים.<br>באורח עקרוני אישרה הממשלה ההונגרית - אישור שהותנה כמובן בהסכמת הגרמנים - את הגירתם של 7,800 יהודים בעזרת המדינות הנייטרליות - שווייץ ושוודיה. כיעד להגירה הוזכרו שתי המדינות הללו וגם ארץ-ישראל, על סמך סרטיפיקטים שאישרו הבריטים ואשרות מעבר שטורקיה הסכימה להעניק לעולים אשר אמורים היו לעבור דרכה.<br>הצירות השוויצרית (שייצגה גם את האינטרסים של בריטניה) קיבלה לידיה את הטיפול בהצעה, לאחר שנותק הקשר עם בעלות הברית בשל הצטרפותה של הונגריה למלחמה, והעבירה אותה לבעלות הברית. אולם הטיפול בהצעה היה כושל, והרעיון כשל אף הוא. כך הפכה ההצעה מתוכנית הגירה לפעולת הצלה בחסות המדינות הנייטרליות. מדינות אלה החלו להוציא סוגים שונים של 'כתבי חסות'.<br><a href="shaliach_show.aspx?id=70564"style="text-decoration:underline; color=#720000;">משה קראוס (Krausz Miklós)</a>, נציג ה<a href="hi_show.aspx?Id=45401"style="text-decoration:underline; color=#720000;">משרד הארץ ישראלי (Palesztina Hivatal)</a>, פנה ל<a href="hi_show.aspx?Id=45486"style="text-decoration:underline; color=#720000;">קרל לוץ (Carl Lutz)</a>, הקונסול השוויצרי, והציע לו לנצל את כל הסרטיפיקטים שלא נוצלו בכל רחבי אירופה, לפנות לממשלת הונגריה ולבקש היתר יציאה. כך החל תהליך הפקת 'כתבי החסות' שהפך במהרה לפעילות הצלה נרחבת בעזרתה של התשתית ההנהגתית והאירגונית של המחתרת החלוצית.