|
ב - 18 בינואר 1945 שוחרר חלקה המזרחי של בודפשט, פֶּשט (Pest), בידי כוחות הצבא האדום. מבין הבתים ההרוסים של העיר המופצצת יצאו כ - 120,000 יהודים - המספר הגבוה ביותר של יהודים בעיר כלשהי שהייתה תחת הכיבוש הגרמני. בתוכם היו כמה מאות חברי תנועות. רק מעטים מאלה שהחלו את הדרך ב - 19 במרס, 1944 נותרו עתה בבודפשט עצמה. חודשים לפני כן כבר הפליגו בדרכם לארץ ישראל אנשי <a href="hi_show.aspx?Id=45729"style="text-decoration:underline; color=#720000;">ה'טיול' מרומניה</a>. בדצמבר 1944 הגיעו לשוויץ חבריהם שנסעו ב<a href="hi_show.aspx?Id=45257"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'רכבת ההצלה'</a>. פרטים מעטים נודעו על קורות החברים שעברו לסלובקיה והשתתפו בקרבות בהרים. עשרות חברים היו פזורים עדיין במחנות עבודה ורבים מהם נחשבו למתים.<br>רק לאחר מספר חודשים החלו החברים לחזור אט אט. חלקם מתוך שורות הפרטיזנים בסלובקיה ואחרים רצוצים מן הסבל שבמחנות. לבד מהחוזרים חסרו חברים רבים - שנספו.<br>רבים מהנשארים בחיים נשאו עימם אל העתיד את חותמו האיום של העבר. את ייסורי העינויים במרתפי הגסטפו, את כאבי האלימות השרירותית של אנשי <a href="hi_show.aspx?Id=45281"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'צלב החץ' (nyilasok)</a>, את הפחד האפל של ההולכה אל הדנובה כדי להיירות שם, את אימת האובדן בגז והרעב עד מוות.<br>דמותה של יהדות הונגריה שאחרי 1945 השתנתה מאד, ואיננה עוד הקהילה שהיתה ערב המלחמה. בכל זאת, בהסתכלם לאחור, יכולים הם לחוש גאווה: המאבק להצלת היהודים לא היה לשווא, הקרב על החיים שבו לקחו חלק פעיל, הסתיים בתחושת ניצחון.