|
בשנת 1939 נערכות בחירות לממשלת הונגריה, והמפלגות הפשיסטיות זכו בשליש מקולות הבוחרים. שני שלישים מקולות אלה ניתנו ל<a href="hi_show.aspx?Id=45420"style="text-decoration:underline; color=#720000;">מפלגת 'צלב החץ' (Nyilaskeresztes Párt)</a>, שבראשה עמד פרנץ סאלשי (Szálasi Ferenc), המנהיג הבולט של הפאשיזם ההונגרי. סאלשי הצליח להציג את הנושא היהודי כבעיה חברתית מרכזית, ובטענה ש'היהודים הם מנצלי האומה ההונגרית', דגלה מפלגתו בסילוקם מהונגריה. תעמולה זאת יצרה דעת קהל עוינת ורקע מתאים להתנהגות אלימה כלפי היהודים, והביאה בעקבותיה חקיקה אנטישמית מפלה, אשר הגיעה לשיאה בתקופת הגירושים וההשמדה.<br>שני החוקים האנטי יהודים שנחקקו, פורסמו בשנים 1938 - 1939:<br><b>א -</b> הגבלת פעילותם של יהודים במקצועות אינטלקטואליים וצמצומה לכדי 20 אחוזים.<br><b>ב -</b> הגבלת פעילותם הכלכלית של יהודים עד כדי סילוקם ממרבית השירותים הציבוריים.<br>בעקבות חקיקה זו, שיצרה הבחנה בין אזרח יהודי ללא יהודי, הוצאו יהודים גם מהמסגרת של השירות הצבאי הרגיל והוקמו עבורם <a href="hi_show.aspx?Id=45385"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'פלוגות עבודה'</a> מיוחדות ליהודים.<br>תהליך הוצאת היהודים מכל מסגרת לאומית הונגרית הביא בשנת 1941 לפרסום חוק נוסף, על פיו נאסרו קשרי נישואין בין יהודי לשאינו יהודי. הנימוק - כישלון ההתבוללות.<br>'יהודי' הוגדר בחוק זה על פי כל הקריטריונים של חוקי נירנברג. 100,000 נוצרים נכללו גם הם על פי קריטריונים אלה בין היהודים.<br>בשלב זה ניתן היה לצפות לאן מופנות פני החברה ההונגרית ביחסה כלפי היהודים.