במארס 1919, לאחר פירוק הקיסרות האוסטרו-הונגרית, עוברים על הונגריה זעזועים פוליטיים עזים.<br>את השלטון תופס מיקלוש הורטי (Horthy Miklós), שעמד בראש קבוצה ימנית רדיקלית (קבוצת סגד, Szeged), בעלת זיקה אנטישמית קיצונית, אשר עוררה גל של טרור ורציחות שנודע בשם 'הטרור הלבן', וקורבנותיו היו בעיקר יהודים. עם התייצבות השלטון מותנה האלימות במקצת, במחיר חקיקה אנטי יהודית - ראשונה מסוגה באירופה בתקופה זאת: בספטמבר 1920 נקבע בחוק ה'נומרוס קלאוזוס', המגביל את מספר הסטודנטים היהודים בהתאם לשיעורם בתוך האוכלוסייה - 6%.<br>בתקופה שבין שתי המלחמות, ואפילו בשנות המלחמה עצמה - עד 1944 - ראו רוב יהודי הונגריה את עצמם כעדה דתית בלבד, חלק בלתי נפרד מהעם ההונגרי מבחינה לאומית. היחידים שהשקפת עולמם חרגה מתפיסה זאת היו אנשי התנועה הציונית, שהיו חסרי כל השפעה בקהילה היהודית.<br>תפיסת רוב יהודי הונגריה את עצמם כהונגרים גמורים לא התקבלה על דעת מרבית העם ההונגרי ונגדה את המדיניות המוצהרת של הממשלה. יתרה מזאת: התפיסה עמדה בסתירה מוחלטת לתהליכים שכפתה גרמניה הנאצית על אירופה כולה. בבואם של הפליטים היהודים להונגריה מראשית 1942 ואילך הומחש הפער בין הגדרתם העצמית של היהודים לבין המציאות הפוליטית בהונגריה ובאירופה בכלל.<br>תופעות של דחיית היהודים התבטאו גם בספרות: הסופר דז'ה סאבו (Szabó Dezső) הפך למנהיג הרוחני של דור המשכילים הצעיר בהתבטאויותיו נגד יהודים. ההיסטוריון ג'ולה סקפו (Szekfű Gyula) יצא נגד ההתבוללות, שראה בה כישלון, וראה את ה'דיסימילציה' - תהליך הפוך מהתבוללות - כפתרון, שמשמעו הפרדה תרבותית ולאומית, והוצאת היהודים מחוץ להונגריה. בנקודה זאת הוא תולה תקוות בתנועה הציונית. שתי הדמויות האלה היו בעלות השפעה על שכבות רחבות באינטליגנציה ההונגרית. דמות בולטת נוספת בתנועת הסופרים הוא הסופר פטר ורש (Veres Péter), שכתב ספרות אנטישמית ושלל את סיכויי ההתבוללות של היהודים. ספרות ועיתונות אנטישמית קיצונית נהנתה מתפוצה גדולה ומהשפעה רבה. השלטונות ראו בנושא מטרה נוחה לתעל אליה את חוסר שביעות הרצון של העם. ג'ולה גומבוש (Gömbös Gyula) - פוליטיקאי וראש ממשלה בהונגריה - ביטא את יחס השלטונות באומרו, "חיוני שממשלת הונגריה תבוא במגע עם המרכז הציוני, למען גירוש כמה מאות יהודים הונגרים בעלי אזרחות הונגרית".<br>בתקופה שבין שתי מלחמות העולם התחלקה יהדות הונגריה לקהילות - חלוקה שנעשתה בעיקר על פי התייחסות ליהדות, כדת או כלאום.<br>הגדולה והחשובה ביותר מתוך כלל היהודים הייתה הקהילה הניאולוגית, שבראשה עמד שאמו שטרן (Stern Samu): קהילה זו דגלה במודרניזציה וחדשנות. בשנת 1930 השתייכו אליה כ - 65 אחוזים מיהודי הונגריה, רובם יהודים מתבוללים. בראש האירגון הקהילתי עמד 'המשרד הארצי' (MIOI, Magyar Izraeliták Országos Irodája).<br>הקהילה האורתודוכסית איגדה בתוכה את מרבית הקהילות הקטנות. באותה השנה השתייכו לקהילה זו כ - 30 אחוזים מהיהודים. בראשה עמד קאהן פרנקל שאמו (Kahan-Frankl Samu). בראש קהילה זו עמד משרד ארצי (Magyarországi Autonóm Orthodox Izraelita Hitfelekezet Központi Irodája).<br>יתרת האוכלוסיה היהודית השתייכה לקהילת 'סטאטוסקוו אנטה' (Statusquo Ante) ללא משרד ארצי.<br>רוב יהודי הונגריה הציגו את התבוללות היהודים כהצלחה של תהליך ההשתלבות. הם נאבקו נגד החוקים האנטי יהודים בטענה שחוקים אלה הופכים את היהודים למיעוט לאומי או לקבוצה אתנית. יתר על כן, על אף הנטייה האנטי יהודית הברורה שהלכה והתגבשה בדעת הקהל ההונגרית, כתבו יהודים את הדברים הבאים:<br>"אנו מכירים את עולם המחשבה של העם ההונגרי, כי אנו חיים בתוכו. זהו גם עולם המחשבה שלנו. אין אנו חוששים שתעמולת השנאה תרחיק את הנפש האצילה הזאת מדרך עבודה משותפת, מאהבה ומסולידריות".<br>ד"ר ג'ולה גאבור (Gábor Gyula), מזכיר הקהילה הניאולוגית בבודפשט, כותב כי מיעוט לאומי מוגדר על פי חוקי הונגריה על פי שפת האם או שפת הדיבור. הוא מצטט קביעה מטעם בית המשפט: "המונח 'יהודי' ... מתייחס לדת משה ולאנשים השייכים לקהילה דתית זו... מבחינה משפטית אין לדבר בהונגריה על 'לאומיות יהודית'".<br>הד"ר שאנדור לדרר (Lederer Sándor), מראשי הקהילה הניאולוגית, כותב: "אנו, יהודי הונגריה נמצאים במולדת הזאת אלף שנים. אין אנו מהגרים אשר הגיעו לכאן באיזו הזדמנות, אלא כובשי מולדת, עם הצבאות של ארפד (Árpád), בעלי זכויות קדומות... נאמנים למולדת ההונגרית".<br>בשנים 1939-1938 חזרו לחיק השלטון ההונגרי חלק מיהודי טרנסילבניה שצורפה קודם לכן לרומניה, יהודי צפון הונגריה שצורפו קודם לכן לצ'כוסלובקיה בחבל קרפטורוס ויהודי דרום הונגריה שצורפו ליוגוסלביה.<br>בשנים 1938 - 1941 - וגם בתקופת השואה - היוו קהילות אלה חלק מהאוכלוסייה היהודית בארץ זו. מספר יהודי הונגריה הגיע אז לכדי 725,000 נפש, ובנוסף להם נמנו 150,000 'נוצרים ממוצא יהודי', על פי החקיקה הגזענית של 1941.<br>ערב מלחמת העולם השנייה מנתה האוכלוסייה היהודית בהונגריה כ - 900,000 נפש, מחציתה בבודפשט. מתוכה נותרו בגבולות המדינה שלאחר המלחמה כמחצית - 450,000.