|
יום ראשון, 19 במרס, 1944 - ציון דרך בהיסטוריה של הונגריה - הוא ציון דרך עקוב מדם בתולדות יהודי הונגריה: ביום זה פלשו הגרמנים להונגריה. תוך שעות ספורות הפכו יהודי הונגריה ביום הזה מאזרחים נאמנים ומסורים ליהודים שדינם נחרץ למוות.<br>תקופת הכיבוש הגרמני שנמשכה עד ל-4 באפריל, 1945 מתחלקת לשתי תקופות. הראשונה: עד ה - 15 באוקטובר, 1944 - יום הדחתו של הורטי (Horthy). השנייה מתחילה באותו יום ונמשכת תחת <a href="hi_show.aspx?Id=45281"style="text-decoration:underline; color=#720000;">שלטון מפלגת 'צלב החץ' (Nyilaskeresztes Párt)</a> הפשיסטית והאנטישמית, בהנהגת סאלשי (Szálasi).<br>עד לראשית חודש יולי 1944, התנהל תהליך של ריכוז היהודים מ<a href="hi_show.aspx?Id=45279"style="text-decoration:underline; color=#720000;">ערי השדה וגירושם</a>. מחודש יולי ועד למחצית אוקטובר, לאחר שלא נותרו עוד יהודים בערי השדה, היו יהודי בודפשט היחידים שנותרו עדיין במדינה. תוך כדי תקופת הגירושים התגבשה והתארגנה המחתרת החלוצית לפעולות הצלה בהיקף גדל והולך.<br>את הימים הראשונים שלאחר הכיבוש מאפיינת תחושת הפתעה מוחלטת, הן מצד האוכלוסייה היהודית והן מצד המערכת החברתית והפוליטית בהונגריה. תהליך ההשתלטות הגרמנית על הונגריה לא נתקל בשום התנגדות צבאית או אזרחית. אישי ציבור שנחשדו בחוסר אהדה לגרמנים נאסרו כבר בימים הראשונים בידי הגסטאפו הגרמני. יומיים לפני הפלישה נקרא העוצר הורטי ל'התייעצות' עם היטלר, ובפגישה זו נמסר לו על הפלישה המתוכננת. הצבא הגרמני לא היה בטוח לחלוטין שהפעולה תעבור ללא התנגדות, אולם, כאמור, לא התגלתה כל התנגדות. ברור היה שהפלישה תביא איתה את 'פתרון הבעיה היהודית', ואמנם דרישות מסוג זה הופנו אל הורטי מצד הגרמנים, אולם הורטי נמנע מלהתערב בכל הנוגע ל'בעיה היהודית'. יחידה מיוחדת לטיפול בבעיה היהודית הגיעה עם הצבא, ובראשה אדולף אייכמן (Adolf Eichmann).<br>עד סוף חודש יוני גירשו אייכמן וצוותו מהונגריה כחצי מיליון יהודים, למעשה - רוב יהודי הונגריה, פרט ליהודי בודפשט וליהודים המגויסים ב<a href="hi_show.aspx?Id=45385"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'פלוגות העבודה'</a>.