|
ב- 29 במרס, 1944, יומיים אחרי שקמה ממשלה חדשה בהונגריה עם מינויו של באקי (Baky László) לתפקיד מזכיר המדינה במשרד הפנים, חל השינוי הראשון לאחר הכיבוש הנאצי: החלטת הממשלה על חובת הנשיאה של ה'טלאי הצהוב' ב - 5 באפריל נכנסה לתוקף.<br>צו מיוחד, שבתחילה לא עורר כל חשד, הכריז על אזור קרפטורוס וטרנסילבניה כעל אזורים צבאיים. 'מצב החירום' שהוכרז באזורים אלה שימש, מאמצע חודש מאי, צידוק לגירוש לאושוויץ. בתקופה זאת, שלושה שבועות לאחר הכיבוש, הוקם ה'גסטאפו ההונגרי'. היהודים הודחו מפעילות ברוב המקצועות החופשיים, פיקדונותיהם בבנקים הוקפאו ונאסר עליהם להחזיק עוזרות בית אריות.<br>ב-4 באפריל, למחרת ההפצצות הגדולות הראשונות על בודפשט, הטילו אנשי ה'גסטאפו ההונגרי' על <a href="hi_show.aspx?Id=45405"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'המועצה היהודית הזמנית'</a> להעמיד, תוך פחות מ-24 שעות, 500 דירות לרשות 'המופצצים האריים', בטענה שהיהודים הם האשמים בהפצצות. ב-7 באפריל חתם באקי במשרד הפנים ההונגרי על הוראה לתחילת הגירוש והגטואיזציה.<br>באמצע אפריל התחילה הגטואיזציה בכל המדינה, לבד מבודפשט. באמצע מאי התחילו הגירושים, שנפסקו, כאמור, בראשית יולי על פי הוראת הורטי.<br>בעוד שבמדינות אחרות באירופה נמשך תהליך זה כשנתיים-שלוש ואף יותר, את תהליך השמדתה של יהדות הונגריה אפיין הקצב המהיר והשתתפות מכרעת של הגורם המקומי.