|
ב-19 במרס 1944 דהרו טנקים גרמנים ברחובות בודפשט. למרות תחושת החרדה היומיומית למה שצופן העתיד, היכה מפנה זה בהלם את היהודים בהונגריה כולה. אחרי הניסיון שעשה לנתק את הונגריה מבריתה עם גרמניה המובסת, מינה הורטי (Horthy) - על פי דרישתו המפורשת של היטלר - ממשלה החדשה, בעלת אוריינטציה לאומנית קיצונית ורוח אנטישמית מובהקת. ועדת השרים מינתה שניים מהבולטים שבלאומנים לבצע את 'פתרון בעיית היהודים'. הקרקע הרוויה באנטישמיות, ששררה זה מכבר, הניעה את העם ההונגרי לשתף פעולה עם גזר הדין וביצועו בקלות בלתי נסבלת.<br>למחרת הכיבוש הגיעו נציגי הגסטפו לבית הקהילה בבודפשט, ובידם רשימה של נידונים לגירוש מיידי. אך את יתר הפעולות ניהלו הגרמנים ב'שיטת הסאלאמי', תוך כדי ניתוק דרכי אינפורמציה והטעיות מכוונות. פרוסה אחר פרוסה גזלו מן היהודים את רכושם, את זכויותיהם, האזרחיות ואת צלם האנוש, עד ששולחו אל המוות. תוך שבעה שבועות הצליח הצוות המנוסה של אייכמן ועוזריו המקומיים להפעיל את המנגנון ביעילות ובברוטליות, לקבץ את היהודים מכל ערי הונגריה - פרט לבודפשט עצמה - לרכזם בגיטאות ולשלחם אל המחנות. כאשר הכיבוש הגרמני מצא את יהדות הונגריה בלתי מוכנה מבחינה ארגונית לבאות, הפכו התנועות החלוציות לגורם היהודי המאורגן שעשה להצלת יהודים בערי השדה ובבודפשט, תוך שהוא משכלל טכניקות מחתרתיות. פלישת הנאצים הביאה בעקבותיה את חידוש הפעילות הרשמית של תנועות הנוער. חברי תנועות הנוער, שהיו ברובם צעירים ורווקים, הסתגלו בקלות יחסית למצב החדש שנוצר עם הכיבוש. כחברי תנועה, שררה ביניהם אחריות הדדית, והם ראו את עצמם כציונים, וככאלה - חסרי מחויבות למדינה או לאומה ההונגרית. הסכנה הנשקפת לקיומו של העם היהודי עמדה במרכז התודעה שלהם, וידיעה זאת היא שהנחתה את פעולתם. ראשית הפעילות המחתרתית אחרי הפלישה הגרמנית התרכזה בבודפשט.