משטר סאלשי ומפלגת 'צלב החץ' - גירוש, הרג וטרור

למאגר התמונות החל ממחצית חודש אוקטובר 1944, נמשכה תקופת שלטונו של סאלשי (Szálasi) במשך שלושה חדשים. ביסודו של משטר זה עמדו כוחות לאומניים ופשיסטיים קיצוניים שנתמכו בידי הגרמנים. בנוסף למטרתו להשליט את ערכי השלטון החדש על הונגריה כולה, הציב לעצמו ממשל זה שני יעדים. האחד: המשך המלחמה לצד גרמניה - בניגוד למגמה הקודמת של הורטי להתנתק מהברית עם הגרמנים - והשני: סיוע ב'פתרון הסופי של בעיית היהודים'.<br>הצעדים למימוש המטרה הראשונה נעשו באופן מידי: כבר למחרת ההפיכה הכריז סאלשי על המשך הלחימה ועל גיוס טוטאלי של העם ההונגרי למטרה זאת. יחידות 'צלב החץ' (nyilas), שמעמדן הוכר רשמית תחת המשטר החדש כנושאות נשק, נעשו מיד אדוני הרחוב והישרו אווירת פחד וטרור. אלא שליוזמת סאלשי להמשיך במלחמה לא היה סיכוי: החזית הגרמנית התמוטטה במהירות, עיר הבירה הייתה נתונה תחת הפצצות של בנות הברית ודרכי הגישה אליה נותקו, וכן החלה עריקה מהצבא. השתררה אווירה של אנרכיה וטרור, שקורבנותיה העיקריים היו היהודים. בתוך התוהו-ובוהו שנוצר, ניסה משטר סאלשי להשלים את 'פתרון השאלה היהודית'. פעולות רבות של המשטר החדש כוונו נגד יהודים, ובעיקר נגד יהודי בודפשט: עבודת כפייה, גירוש, ריכוז והרג. דמם של היהודים הותר.<br>ב - 20 באוקטובר 1944 החלו אנשי 'צלב החץ' להוציא יהודים מ<a href="hi_show.aspx?Id=45422"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'הבתים המוגנים'</a> ולגייסם ל<a href="hi_show.aspx?Id=45385"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'פלוגות העבודה'</a>. למחרת, ב - 21 באוקטובר, פורסם צו המורה על גיוסם לעבודה של כל הגברים היהודים מגיל 16 עד 60. אותו צו הורה לראשונה על גיוסן של נשים יהודיות מגיל 18 עד 40. עד ל - 25 באוקטובר נלקחו 25,000 גברים יהודים ו - 10,000 נשים יהודיות. היהודים שגויסו בחיפזון נשלחו לעבודות ביצורים באזור הבירה ובקרבת החזית הרוסית. הם הועבדו שם בתנאי רעב ומחסור, נתונים לשרירות לבם האלימה של אנשי 'צלב החץ', ובפחד מתמיד שייהרגו על ידי הרוסים, שקודם לכן ציפו כל כך לבואם. בבודפשט נותרו שברי משפחות ואלפי ילדים יהודים מנותקים מהוריהם, חשופים להמשך הצווים וההתעללויות.<br>במקביל התחדשו הגירושים. ב - 17 באוקטובר שוב הגיע אייכמן לבודפשט ומיד החל לארגן את המשך המשלוחים של היהודים. ב - 23 באוקטובר נתן סאלשי את הסכמתו להעברת עשרות אלפי יהודים לעבודות בגרמניה. יהודי בודפשט רוכזו בבית החרושת ללבנים באובודה (Óbuda), וב - 8 בנובמבר הוחל בהעברתם להג'שהלום (Hegyeshalom) לקראת העברתם לאוסטריה. כ - 70,000 יהודים הוצעדו במה שהפך להיות <a href="hi_show.aspx?Id=45421"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'צעדת המוות'</a>. במהלך שמונה ימים היה על היהודים לצעוד לכיוון אוסטריה ולעבור כ - 200 קילומטרים ברגל, בתנאים קשים ביותר. רבים מהם מתו במהלך המסע.<br>בו בזמן החלו השלטונות ההונגרים בהכנות לקראת ריכוזם של היהודים בגטו. להוציא קבוצות שונות של יהודים חריגים ויהודים ש'הושאלו' לרייך לצורך עבודות, אמורים היו כל השאר להיות מועברים ל<a href="hi_show.aspx?Id=45423"style="text-decoration:underline; color=#720000;">גטו בודפשט</a>. תוך שבועיים נשלמו ההכנות, ובראשית דצמבר כבר היו מרוכזים בגטו 33,000 יהודים. במהרה עלה המספר והגיע ל - 70,000. מנותקים מסביבתם ונתונים לשליטת המשטר החלו היהודים לחוש בבעיה החמורה ביותר בחיי הגטו - המחסור במזון שאיים להפוך לרעב.<br>לקראת תום המלחמה, הלך הכיתור וסגר על יושבי העיר. בחודשים אוקטובר-דצמבר 1944 היו נתונים יהודי בודפשט להשמדה - בהתעללות, בירי, ברעב או בקור. יהודי הונגריה היו הקורבן האחרון של מלחמת העולם השנייה באירופה.

חזרה