המערכת הערכית והליכוד החברתי שאפשרו מאבק

על רקע המעצרים הרבים שהתרחשו בעקבות הלשנות ולחישות, בלט במהלך הפעילות אופיה של המחתרת החלוצית, המבוססת על ערכים ונורמות התנהגות של תנועת נוער. למרות ריבוי המעצרים, ועל אף החקירות והעינויים, לא היו בקרב חברי המחתרת מקרים של בגידה והלשנה. זאת ועוד - כאשר נודע מקום מעצרם של חברים, נעשו כמעט תמיד ניסיונות בלתי נלאים <a href="hi_show.aspx?Id=45820"style="text-decoration:underline; color=#720000;">לחלצם</a>. ולא פחות חשוב מזאת - העצירים עצמם, חברי התנועה, לא הפסיקו את המאבק על זהותם, על חירותם וחייהם, גם ברכבות המובילות לאושוויץ וגם באושוויץ עצמה, גם בשעה שנראה כי אפס הסיכוי להצלחת המאבק. המערכת הערכית והליכוד החברתי, שהיו מופנמים בחברים אלה, הפכו להיות מנגנון הגנה שאפשר לַפרט להמשיך את מאבק ההישרדות שלו עד לרגע האחרון - במעצר, בגירוש ובמחנות.<br>מורכב יותר היה התפקיד ששיחקו תנועות הנוער המחתרתיות בקרב קהילת יהודי הונגריה בתקופת הכיבוש הראשונה. תנועות הנוער ביקשו להציג דרך אחרת של תגובה יהודית, שגם אם בטווח הקצר לא תשנה את גורל ההשמדה, תורגש השפעתה בדורות הבאים. בפולין התבטאה תפיסה זו במעשה הסמלי של הגנת הגטאות. בתנאיה של הונגריה הפכה תפיסה זאת לאקט של סירוב ללכת לגירושים.<br>בשני המקרים נוצר קונפליקט בסיסי בין דרך המנהיגות היהודית לדרך המחתרת החלוצית. בפולין הגיע לעתים קונפליקט זה לידי התפרצות על רקע השתתפות אנשי <a href="hi_show.aspx?Id=45405"style="text-decoration:underline; color=#720000;">היודנראט</a> בגירושים מחד והיערכות תנועות הנוער להתגוננות מאידך. בהונגריה לא התפתח קונפליקט כזה. בין אנשי 'המועצה היהודית' לבין אנשי תנועות הנוער לא התקיים למעשה מגע ישיר, ואילו חילוקי הדעות שבין <a href="hi_show.aspx?Id=45400"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'ועדת העזרה וההצלה' (Budapesti Mentőbizottság)</a> לבין המחתרת החלוצית לא הגיעו לידי התנגשות כללית. זאת מכיוון ש'ועדת העזרה וההצלה' לא עסקה בארגון גירושים, ואילו חברי המחתרת לא הלכו בדרך ההתגוננות החמושה. וכך, למרות ש'ועדת העזרה וההצלה' הלכה בדרך של משא ומתן עם הגרמנים ואילו המחתרת עסקה בפעילות בלתי לגאלית, ניתן היה לקיים שיתוף פעולה בין שני הגופים. שניהם כאחד ראו לנגד עיניהם את המטרה: להציל כמה שיותר יהודים. אפשר לציין שאת הפעולה השיטתית היחידה בתקופת הכיבוש הראשונה - הפצת מידע על <a href="hi_show.aspx?Id=45279"style="text-decoration:underline; color=#720000;">הגירושים בערי השדה</a> בתקופת הכיבוש הראשונה - לקחו על עצמם אנשי תנועות הנוער.

חזרה