תנועות הנוער היהודיות הגיעו לשיא פריחתן במרכז אירופה ובמזרחה עוד בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה. כארגון, הייתה תנועת הנוער מערכת תרבותית-חברתית שליכדה צעירים בעלי השקפת עולם משותפת, אולם מהותה הייתה נעוצה בהיותה מערכת בעלת אפיונים מוחלטים, שדרשה מהפרט החבר בה, מחויבות מלאה לאמונותיה, לערכיה, לסמליה, לדפוסי התנהגותה, למסגרתה הארגונית ולמנהיגותה. אחריות ההנהגה לחבריה, אחריות המדריך לחניכיו, אחריות החניכים לחבריהם, הדוגמה האישית, הערבות ההדדית בין החברים והמחויבות לערכי הארגון היו אבני היסוד של תנועות הנוער. תנועת הנוער התאפיינו בתרבות נעורים, בהשקפת עולם ציונית סוציאליסטית וביסוד מרדני. אולם לתנועות הנוער הציוניות הייתה מטרה נוספת - לעלות לארץ ישראל ולקחת חלק בהקמת המדינה וביצירת חברה חדשה בארץ ישראל - כל תנועה על פי השקפת עולמה.<br>בנסיבות שיצר המשטר הנאצי, התעצם היסוד המרדני של תנועות הנוער כתנועת מחתרת, שביסודה מונח הסירוב להשלים עם מציאות הגירושים וההשמדה שנגזרו על היהודים. תנועת מחתרת זו הופיעה בגילויים שונים, לפי תנאי המקום והזמן. בפולין היא לבשה דמות של הגנה על הגיטאות ולחימה יחד עם הפרטיזנים. בפרוטקטורט - בסירוב ללכת לטריזנשטט ובהצטרפות למחתרת הקומוניסטית. בסלובקיה היא תפקדה בתקופה מסוימת כמחתרת הצלה והישרדות, ובתקופה אחרת כחלק מהמחתרת הפרטיזנית.<br>בהונגריה - זירת ההתרחשות הייתה פעולתם המחתרתית של אנשי תנועות הנוער.
השפעתה של תרבות הנעורים והיסוד המרדני הטמון בה, ניסיון השואה שהלך והצטבר, סיפור הלחימה בגטאות פולין והסיפורים שהגיעו בדבר הגירוש וההשמדה של יהודים - כל זה נפל על קרקע בשלה בהונגריה. באותה עת כבר התנסו חברי התנועות בפעילות מחתרתית במהלך תקופת המלחמה כולה. המאמץ להציל חברים שברחו מסלובקיה ב - 1942 וניסיון החיים שהביאו עימם חברים אלה אל תוך בודפשט במהלך השנתיים הבאות, סייעו לפעילות המחתרתית.<br>ב<a href="hi_show.aspx?Id=45409"style="text-decoration:underline; color=#720000;">יום הכיבוש הגרמני של הונגריה, 19 במרס 1944</a>, הייתה המחתרת החלוצית של תנועות הנוער מוכנה לפתוח בפעולת הצלה רחבת היקף. ההחלטה לא הייתה קלה, אך למרות אופציות נוספות שנשקלו - גם בהמשך הדרך - הפכה החלטה זו להיות לקו מנחה של המחתרת.
|