בהונגריה, נחשבה פעילות תנועות הנוער הציוניות לבלתי חוקית. המשטרה הרשתה להפעיל אך ורק את המשרד הראשי של הפדרציה הציונית בבודפשט. אולם, השלטונות לא הקפידו במיוחד על הפעולות שהתנועות המשיכו לקיים במחתרת, שנראו להם כמשחק ילדים בלתי מזיק.<br>בשנת 1941, עם בוא הפליטים הראשונים, השתנו פני הדברים. הקשר עם הפליטים והטיפול בהם העמידו את התנועות המקומיות לראשונה בסכנה ממשית, שחייבה יתר זהירות והסתכנות אישית. ועדיין, בצד הסיוע לפליטים, המשיכו חברי התנועות לחיות את חייהם הרגילים בזהותם האמיתית ובחיק משפחותיהם.<br>את השלב הראשון של פעילות המחתרת מאפיינים תמימות וחוסר ניסיון - הן של הפליטים והן של הקולטים. בסלובקיה נשקלה האפשרות של <a href="hi_show.aspx?Id=45356"style="text-decoration:underline; color=#720000;">ה'טיול'</a> בשלב מוקדם יחסית, אך לא נעשתה כל הכנה ארגונית לצורך ביצוע המשימה, וכשהגיע הגירוש, הייתה יוזמת הבריחה פרטית ומקומית.<br>בבואם להונגריה, התקשו הפליטים לסגל לעצמם התנהגות הולמת, המתחייבת מתנאים בלתי לגאליים. הם בדרך כלל לא ידעו אם יחכו להם בגבול או לא, לא ידעו כמה זמן נמשכת הנסיעה לבודפשט ולא תמיד נמצא ברשותם כסף הונגרי.<br>גם המקומיים חסרו לחלוטין ניסיון מחתרתי המתחייב לצורך הברחת אנשים דרך גבולות.<br>בסוף אפריל 1942, זמן קצר אחרי תחילת ה'טיול' מסלובקיה, נעצרו כעשרים פעילים, חברים בהנהגה מקומית של התנועות. בעקבות מאסרים אלה נוצר חלל בהנהגות המקומיות. חלל זה התמלא במהרה בחניכי תנועה יוצאי סלובקיה שהפכו לעתים מפליטים לפעילים משולבים בתנועות המקומיות.<br>בדצמבר 1943 ביטלה ממשלת הונגריה במפתיע את האיסור על פעולתן של תנועות הנוער הציוניות. מאז שהתפרסמה ההחלטה הזאת ועד ל<a href="hi_show.aspx?Id=45409"style="text-decoration:underline; color=#720000;">פלישה הנאצית במרס 1944</a>, התפתחה פעילות תנועתית תוססת מאוד, אך מלאה סתירות במגמותיה. בצד אופטימיות קיצונית, הורגשה חרדה רבה. סתירה זאת אפיינה לא רק את הפעילים בהונגריה, אלא אף את השקפותיהם של חברי <a href="hi_show.aspx?Id=45565"style="text-decoration:underline; color=#720000;">המשלחת באיסטנבול</a>, שלא רק שלא השפיעו על הפעילות בהונגריה, אלא אף הושפעו ממנה.
במקומות רבים לא פעלו התנועות עד לאותה עת, בגלל האיסור. כשהתירו השלטונות את פעילות התנועות, החליטו תנועות אחדות להגביר את פעילותן בערי השדה, כדי להזהיר את היהדות המקומית. כל תנועה שלחה מאנשיה לערי השדה. מטרת הפעילות הייתה הגדלת הבסיס התנועתי, כלומר צירוף חברים חדשים לסניפי התנועה. אולם, ברוב המקרים לא הצליחו שליחי התנועות לקיים קשר עם הקהילות, כיוון שהמנהיגות המקומית מנעה זאת מהם. גם כשנוצר מגע כלשהו, לא התגלתה התייחסות רצינית לאזהרותיהם.<br>ואף על פי כן, הייתה זו תקופה של שלושה חודשי פריחה ציונית בתוך אירופה השרויה במלחמה. בגלל האנטישמיות שהתגברה בהונגריה והכבידה בעיקר על הנוער, גברה באותה תקופה, יותר מאשר קודם לכן, ההיענות לרעיון הציוני.
|