התנועות החלוציות למול הכיבוש הנאצי - תגובה אחרת


ככל האוכלוסייה, גם אנשי <a href="hi_show.aspx?Id=45399"style="text-decoration:underline; color=#720000;">התנועות החלוציות</a> לא היו מוכנים למצב של כיבוש, ולמרות חוסר המוכנות הכללי, ניכר כבר מימיו הראשונים של הכיבוש הבדל בין התנועות החלוציות לבין חלקים אחרים באוכלוסייה היהודית. בכמה תחומים בעלי חשיבות מכרעת באשר לעתיד, החלטתן של תנועות הנוער - לפעול בכל דרך למען הצלת יהודים - ניצבה על בסיס הסירוב העקרוני שלהן לציית לפקודות הגרמנים ולשלטונות הונגריה. תוך התעלמות מרוח ההנחיות מטעם השלטון, בלי להתחשב בחוק ובניגוד לדרכה של 'המועצה היהודית' (Zsidó Tanács), החלו תנועות הנוער מיד בפעילות מחתרתית.<br>אמנם, גם אנשי 'המועצה היהודית' וגם אנשי <a href="hi_show.aspx?Id=45400"style="text-decoration:underline; color=#720000;">'ועדת העזרה וההצלה' (Budapesti Mentőbizottság)</a> התכוונו מלכתחילה לפעול להצלת נפשות, אך בהיותם אחראים בפני השלטונות ההונגרים והגרמנים על ביצוע פקודותיהם (שהובילו בסופו של דבר להשמדת יהודים) ושבויים בתפיסתם הממסדית-לגאליסטית לגבי הדרך שבה ביקשו למנוע פעולות אלה, היו גופים אלה נתונים בין הפטיש לסדן. חברי 'ועדת העזרה וההצלה' ויתרו אמנם על ההיבט הלגאלי, אולם הימרו על קשירת עסקות עם אלה שעסקו בהשמדת יהודים.<br>חברי התנועות, בהיותם ציונים, פעילים ואידיאליסטים, השתחררו מן המגבלה הפסיכולוגית והמוסרית של סולידריות עמוקה עם העם ההונגרי ועם חוקי המדינה. הם היו היחידים שהציגו מודל אחר של תגובה, מודל של סירוב מוחלט ללכת על פי הגורל שייעדו להם הגרמנים וההונגרים, אף שמשכו עליהם ביקורת מצד אנשי ציבור יהודים.<br>הפליטים חברי התנועות, שהצטרפו למחתרת, תרמו באופן ישיר להתארגנות ולהתמודדות עם הכיבוש ובלי שהתכוונו לכך, הכתיבו אורח מחשבה ודפוסי התנהגות, כשהצליחו להחדיר את תחושת הסכנה המוחלטת.<br>חברי המחתרת החלוצית היו צעירים, רובם רווקים, וככאלה יכלו להתאים את עצמם בקלות יחסית לשינויים במקום המגורים ובאורח החיים. ההתחייבויות ההדדיות שצמחו ביניהם כחברי תנועה יצרו מסגרות של אחריות הדדית וקולקטיבית. הם ראו את עצמם כמי שמופקדים, ראשית לכל, על אנשיהם. שיטות פעולתם התאימו לאוכלוסייתם הצעירה והמלוכדת - מנהיגות שצומצמה מלכתחילה לעמוד בראש גוף אחד בלבד בתוך האוכלוסייה היהודית.<br>בידי חברי התנועות לא היו שום אמצעים, לבד מאלה שהם יצרו בעצמם. יחד עם זאת, הם לא פעלו במנותק מהגופים הפורמליים, ובעיקר לא מאנשי 'ועדת העזרה וההצלה'.

חזרה